את יום שלישי שלאחר סיום ועידת קרן המטבע יקדיש שר האוצר רוני בר-און לפגישות בקונגרס האמריקאי. בר-און ינסה לקדם חקיקה להגדלת הסיוע הבטחוני לישראל. ממשלו של הנשיא בוש כבר הסכים הגדיל באופן ניכר את הסיוע הבטחוני לישראל, אך הסיוע עדיין לא מונח בכיס. ההחלטה צריכה לעבור חקיקה בקונגרס - שם קיים רוב דמוקרטי וצפויות התנגדויות לא מעטות.
הסיוע של ארה"ב לישראל מסתכם כיום ב-2.4 מיליארד דולר בשנה, וישראל מבקשת להגדיל אותו ל-3 מיליארד דולר בשנה בכל אחת מעשר השנים הקרובות. הנימוק הישראלי היה שלמרות שהכלכלה המקומית צומחת, האיומים העומדים מול המדינה צומחים בקצב מהיר יותר, וישראל לא יכולה לעמוד לבד בנטל, שבאופן יחסי גבוה יותר מהנטל של כל אחת ממדינות המערב, כולל ארצות הברית.
בר-און יטען שאם ישראל לא תקבל את התוספת, הנטל הבטחוני הנוסף, שנובע גם ממלחמת לבנון השנייה, עלול לפגוע במגמת הצמיחה. המטרה הנוספת של הפגישות בקונגרס היא "לתת כבוד" לחברי הקונגרס, כדי שלא ירגישו שישראל עשתה "דיל" עם הממשל בלי לערב אותם כלל, מה שעלול לפגוע בסיכויי החוק לעבור.
בעדינות עם הקונגרס
לעומת הבקשה הישראלית, הציע ממשל בוש העלאה הדרגתית של הסכום מדי שנה במשך עשר השנים הקרובות. בסוף המשא ומתן התקבלה נוסחת הפשרה הבאה: בשנת 2009 יגדל הסיוע ל-2.55 מיליארד דולר, בשנת 2010 הוא יגדל ל-2.775 מיליארד דולר, בשנת 2011 ל-3 מיליארד דולר, בשנת 2012 ל-3.075 מיליארד דולר, ומשנת 2013 עד 2018 יסתכם הסיוע השנתי ב-3.1 מיליארד דולר. כלומר, ישראל תקבל מענק ביטחוני של 30 מיליארד דולר במשך 10 שנים, אך לא בסכומים אחידים.
מדובר בבעיה פוליטית: על מנת להגדיל את הסיוע פעם אחת ב-600 מיליון דולר צריך לנהל מאבק חד פעמי בקונגרס, מכיוון שבשנים הבאות לא הקונגרס לא יצטרך להגדיל את הסכום, אלא רק לאשר רק את הסיוע הקיים. אבל לפי הנוסחה שנקבעה יהיה צורך להגדיל את הסכום חמש פעמים רצופות, מה שעלול ליצור בעיות כל שנה מחדש, מכיוון שתמיד יהיו חברי קונגרס שיטענו שהגידול בא על חשבון טיפול בבעיות פנימיות דחופות ועל חשבון סיוע החוץ של ארצות הברית לאפריקה או לדרום אמריקה.
בר-און ייפגש ביום שלישי עם יו"ר ועדת התקציב בקונגרס, ניטה לואי מהמפלגה הדמוקרטית, ואחר כך עם פרנק וולף, הבכיר בוועדה מטעם מהמפלגה הרפובליקנית, כדי לשכנע אותם בחשיבות של הגדלת המענק הבטחוני לישראל. החקיקה בנושא אמורה להתבצע בקרוב.