ביום רביעי השבוע אישר הפרלמנט הטורקי לצבא טורקיה לצאת למבצע בצפון עירק, במטרה להכות בלוחמי המחתרת הכורדית (ה-PKK), שמסתתרים באזור. הכוונה להיכנס לשטח העירקי נוגעת לא רק לטורקיה או ללוחמי המחתרת, אלא לקשת רחבה ומורכבת של אינטרסים, לעיתים סותרים, שמקיפים את מדינות האזור, כמו גם את ארצות הברית שמשקיפה מהצד בדאגה.
הכורדים הם חברי קבוצה אתנית שמונה כיום כ-25 מיליון בני אדם, המפוזרים בטורקיה, אירן, עירק וסוריה. "מאז הקמת המדינה הטורקית, הכורדים לא זכו להכרה בזהותם הלאומית: אסור היה להשתמש בשפתם או בשמות כורדים", מסבירה פרופ' עפרה בנג'ו, מרצה בחוג למזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב וחוקרת במרכז דיין.
"בשנות ה-70 נוסד ה-PKK, שדרש עצמאות לכורדים בטורקיה והשתמש באמצעים אלימים נגד מטרות צבאיות ואזרחיות. בעשורים האחרונים נהרגו בשני הצדדים כ-30 אלף בני אדם בפיגועים של ה-PKK ובפעולות של הצבא הטורקי נגד לוחמיו".
יוצאים מעירק לפיגועים בטורקיה
בשנות ה-80 וה-90 מצא ה-PKK תמיכה בסוריה, שהניחה ללוחמיו להתאמן בבסיסים בלבנון והתירה למנהיג הארגון, עבדאללה אצ'ולן, לשבת בדמשק. "בשנת 1998 הטורקים החליטו לשים קץ ליחסים החמים בין הסורים ל-PKK, ואיימו לפלוש לסוריה אם זו לא תסלק את אצ'ולן משטחה", אומרת פרופ' בנג'ו. "בלית ברירה, סוריה נענתה לדרישותיה של טורקיה, וה-PKK חיפש מחוזות אחרים לפעול בהם".
בתחילה ניסה הארגון להיעזר באירן, אלא שלחצים שהפעילה טורקיה על האירנים גדעו גם את הסיוע הזה. הכיבוש האמריקאי בעירק, החל משנת 2003, שיחק לטובת ה-PKK: החלל הפוליטי שנוצר במדינה היווה עבורו הזדמנות להפוך את צפון עירק לבסיס העיקרי שממנו ייצאו הפעילים לפגוע במטרות טורקיות.
כבר בימיו של סדאם חוסיין פעל ה-PKK בעירק, אלא שבתקופתו היה הסכם שאפשר לכוחות הטורקים להיכנס לאזור ולבצע מרדף חם נגד הפעילים. הכורדים שחיים באוטונומיה בצפון עירק בחרו באינטרסים הכורדיים המקומיים שלהם, ולא באינטרסים הכורדיים הכל-לאומיים, ואפשרו לטורקיה לעשות פעולות ממוקדות באזור נגד ה-PKK.
"בטורקיה חוששים היום שהכורדים הטורקים ינסו לחקות את הדגם של אחיהם בצפון עירק, חשש שהתגבר עם העלייה במספר הפיגועים שביצע ה-PKK נגד מטרות טורקיות". אומרת פרופ' בנג'ו. "במשך זמן מה טורקיה דרשה ממשלת עירק ומארה"ב לרסן את הארגון שפועל בחלל שהתפתח בצפון המדינה, כדי שהיא לא תאלץ לפלוש לאזור".
האם הכורדים בעירק יסייעו לטורקיה?
האמריקאים השקועים עד צוואר בלחימה בעירק, לא מעונינים שחזית נוספת תפתח בצפון, החלק השקט ביותר במדינה המשוסעת. הם ניסו לשכנע את הטורקים לוותר על פעולה צבאית, אבל היחסים בין המדינות נמצאות ממילא במשבר, לאור החלטת ועדת החוץ של הקונגרס האמריקאי לאשר החלטה המגדירה כרצח עם את הטבח שבוצע בארמנים בטורקיה ב-1915.
ראש הממשלה הטורקי רג'פ טייפ ארדואן לא שש לצאת למתקפה בצפון עירק, אלא שהוא התקשה להתמודד עם דעת הקהל, התקשורת והצבא, שקוראים לשים קץ לטרור הכורדי במדינה. מנגד, ארדואן צריך להתחשב בדעתם של הבוחרים הכורדים, שרבים מהם הצביעו עבור מפלגתו בבחירות האחרונות.
ההחלטה בקונגרס אינה אומרת בהכרח שבקרוב תפלוש טורקיה לצפון עירק. "אני חושבת שארה"ב, ממשלת עירק והכורדים העירקים ישתדלו למנוע מהלך כזה, מפני שהוא עלול לפתוח תיבת פנדורה גדולה" מסכמת פרופ' בנג'ו. "מה המחיר שהכורדים בעירק יסכימו לשלם? האם הם יפעלו יחד עם הטורקים נגד ה-PKK? קשה לדעת".