במהלך מלחמת לבנון השנייה הגיעו כוחות צה"ל בשעות הבוקר לכפר אל-ג'בין וחטפו את מוחמד עקיל מביתו. כמו פעולות אחרות של ישראל במלחמה, גם זו לא היתה אפקטיבית במיוחד: עקיל היה פעיל בחיזבאללה, אך לא בכיר במיוחד, בלשון המעטה. לפי מספר דיווחים, הוא בכלל עבד כטבח באחד ממוצבי הארגון.
כשעקיל נחטף, נשארו מאחור אישתו, זינב, וארבעת ילדיו. בישראל מתייחסים אליהם כאל "קלפי מיקוח", אך גם ללבנונים שבידי ישראל יש בני משפחה אוהבים ודואגים, שמייחלים לחזרתם של השבויים הביתה ושותים בצמא כל רסיס מידע המגיע אודותיהם. חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, יודע זאת היטב ולפיכך הוא המרוויח הגדול של העסקה שהתבצעה אתמול.
בלבנון מייחסים חשיבות רבה להחזרת הגופות ובעיקר לחזרתו של עקיל. עניין השבויים רגיש אצל הלבנונים ונסראללה יודע זאת. הוא מצהיר בכל נאום כי חיזבאללה דורשת מישראל לשחרר את כל השבויים הלבנונים מישראל. ברשת "אל-מנאר" המזוהה עם חיזבאללה דיווחו בהרחבה על העסקה והביעו תקווה כי "מחוות הרצון הטוב האלו יעזרו להשיג התקדמות שתסיים את כל מה שקשור באסירים ובעצורים".
גם ישראל מפרה את אמנת ז'נבה
שלושה חודשים לאחר חטיפתו של עקיל, העיתונות הלבנונית דיווחה על חוסר הוודאות בה נתונה משפחתו. מלבד רסיסי מידע שקיבלה מהצלב האדום, לפיהם אב המשפחה נמצא באחד מבתי הכלא בישראל, לא ידעה משפחת עקיל כמעט דבר. "בעלי אינו משתייך לשום תנועה פוליטית או מפלגתית", הזדעקה אז אשתו. "הוא סובל ממחלות והוא נוטל תרופות רבות. איני יודעת מה מצבו בתוך הכלא וכיצד הוא מעביר את ימיו. כל מה שאנו יודעים עליו הוא שהוא נמצא בכלא".
רעייתו סיפרה עוד כמה בני המשפחה מחכים לבואו הביתה, במיוחד בשל מצבו הבריאותי הקשה. "העברנו לצלב האדום מכתב על מצבו הבריאותי והנפשי ועל כך שיש לשחררו במהירות ולהעניק לו טיפול רפואי". כמו בישראל, גם בלבנון הבטיחו לה שיטפלו בעניין. היא קראה לממשלה, למשרד החוץ ולמוסדות ההומניטריים להחזירו "למשפחתו המודאגת", כלשונה.
לרעייתו של עקיל הייתה סיבה מוצדקת לדאגה. בחודש יוני האחרון הופסק הטיפול התרופתי. לפני מספר חודשים ביקר רופא מטעם ארגון "רופאים לזכויות אדם" בתאו שבכלא וגילה שמצבו הרפואי והנפשי קשה מאוד. הוא המליץ להמשיך ולאפשר לו ליטול תרופות, שכן הוא לוקה בסכיזופרניה ובמחלות נוספות.
במהלך החודשים האחרונים הלינו נציגי הצלב האדום על כך שחיזבאללה מסרב לאפשר לנציגיהם לבקר את שני החיילים החטופים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אלא שלפי דיווחים רבים, מסתבר שגם ישראל הפרה את אמנת ז'נבה ונהגה בדיוק באותה צורה. "במשך תקופה ארוכה מנעה ישראל ביקורים של הצלב האדום אצל השבויים הלבנונים", מספרת לוואלה! חדשות עו"ד סמדר בן נתן, המייצגת שלושה משבויי חיזבאללה מטעם הסנגוריה הציבורית.
שישה חודשים באפלה
מבין הלבנונים שנשבו במלחמת לבנון השנייה נשארו בבתי הכלא הישראליים חמישה שבויים. שניים מהם נחשבים לכאלה שהיו בקשר כלשהו עם חיזבאללה אך לא היו לוחמי חיזבאללה. שלושת הנוספים, מאהר כוראני, חוסין סלימאן ומוחמד סרור היו לוחמי הארגון. בן נתן מייצגת את השלושה, אשר הועמדו לדין בגין עבירות שביצעו במלחמה וכלואים כיום בבית הכלא "אשמורת" שבצומת בית ליד.
"באוקטובר השבויים זכו לביקור של הצלב האדום, אלא שמיד אחרי זה ישראל החליטה לפתע למנוע ביקורים אלו", אומרת בן נתן. "לא היה להם שום הסבר לכך והייתה תחושה שמדובר בסוג של נקמה בחיזבאללה, שמסרב לאפשר ביקורים אצל החטופים הישראליים, או בניסיון להפעלת לחץ על הארגון".
"עתרנו לבג"צ וברגע שזה הגיע לדיון ישראל נסוגה ואפשרה ביקורים של הצלב האדום. באותם שישה חודשים שבהם נמנעו ביקורים מהשבויים הלבנונים, לא נתנו להם לצפות בטלוויזיה, החרימו להם רדיו ועיתונים ולמעשה מנעו מהם כל קשר עם העולם החיצוני. זה הגיע למצב אבסורדי שישראל החרימה מהם דף שעליו ציירו משחק על מנת לשחק".