אכלה את הפרות המסריחות – וגורשה מהעיר

החרם הצרפתי על בקר בריטי אינו חוקי, כך קבע היום בית המשפט האירופי לצדק בלוקסמבורג בפסיקה תקדימית. לפי בית המשפט, צרפת מפרה בסירובה ליבוא ישיר של בקר מבריטניה את החוק שהתקבל על ידי האיחוד האירופי.

בשנת 1999 הוסר חרם שהוטל על ידי מדינות האיחוד על הבקר הבריטי בעקבות מגיפת הפרה המשוגעת, שלוש שנים קודם לכן. ואולם, צרפת הותירה את החרם על כנו, בטענה שחוות הדעת המדעית שברשותה גורסת שעדיין קיים סיכוי לזיהום ביבוא בקר מהשכנה מעבר לתעלת הלה-מאנש. יתר על כן, האשימה צרפת את האיחוד האירופי בפזיזות שבהחלטה להסיר את החרם. צרפת עמדה בסירובה לאפשר מעבר בשר בקר מהממלכה המאוחדת, גם לאחר שראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, מחה באוזניו של עמיתו הצרפתי ליונל ז'וספין.

העמדה הצרפתית הפכה את פריס למטרה לחיצי ביקורת של מדינות האיחוד, ועוררה סערה פוליטית באשר ליכולתה של חברה באיחוד להפר בבוטות את החוקים שנקבעים על ידו. בכירים באיחוד אמרו כי מדובר באחד ההפרות החמורות ביותר של החוק בתולדות האיחוד האירופי. ממשלת צרפת אינה מכחישה שמדובר בהפרה, אך לטענתה, בענייני בריאות ובטיחות, אין לצפות ממדינה-חברה להתעלם מממצאי מומחיה.

לכשהסתבר שאי אפשר יהיה ליישב באמצעים דיפלומטיים את המחלוקת, פנה האיחוד לפעולה במישור המשפטי והגיש בחודש ינואר עתירה לבית המשפט לצדק. בבי.בי.סי דווח כי בית המשפט, שדן בנושא מאז, צפוי לקבל את פסק הדין הסופי לכל המוקדם בסוף השנה האזרחית. עם זאת, הפסיקה שנתקבלה היום צפויה להנחות את השופטים בכתיבת פסק הדין.

במקביל התעוררה מחדש הטינה הלאומנית בין הבריטים והצרפתים. שני העמים, שמקיימים יחסי ידידות בדורות האחרונים, עדיין נושאים עמם מטענים רגשיים מן העבר, בין השאר מתבוסת הצרפתים ונפוליאון בראשם לכוחות הצבא הבריטי בראשות הדוכס מוולינגטון, בקרב ווטרלו בשנת 1815. סופר בריטי הגיב על החרם הצרפתי על הבקר הבריטי באומרו, ש"בנשימה אחת של צרפתי, יש יותר חיידקים מבכל הפרות בממלכה המאוחדת".