בקשה לאשר תובענה ייצוגית של 50 מ' ש' נגד הבנק הבינ"ל הראשון למשכנתאות

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה הבוקר תובענה ייצוגית, ובקשה לאשר אותה ככזו, כנגד הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות. היקף התביעה הייצוגית, שהוגשה באמצעות עוה"ד אבנר גבאי, אורן שפייזר ונוה יחזקאלי ממשרד עוה"ד שניצר-גוטליב ושות', נאמד בכ-50 מיליון שקל.

לטענת התובע, ארז שפייזר, בחודש מאי 1997 הוא נטל מהבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות הלוואה בסך של כ-150 אלף שקל (נכון לאותו מועד) לצורך מימון רכישת ביתו אשר במצפה רקפת שבגליל.

שפייזר טוען כי בעת שפנה לבנק, על מנת לדון בתנאי ההלוואה, הציג בפניו הבנק את מכלול תנאי הסכם ההלוואה. לטענתו, הבנק הסביר לו כי בין שאר תנאי הסכם ההלוואה, יהא עליו לרכוש לביתו החדש ביטוח מבנה ולשעבד את תגמולי הביטוח לבנק, וזאת כבטוחה נוספת עבור הבנק, להבטחת החזר ההלוואה לבנק.

שפייזר טוען כי הבנק הסביר לו שעל פי תנאי הסכם ההלוואה יהא עליו לרכוש גם פוליסת ביטוח חיים לו ולרעייתו, פוליסה אשר גם תגמוליה ישועבדו לטובת הבנק, בגובה ההלוואה, על מנת להעניק לבנק בטוחה נוספת לשעבוד המוטל על המקרקעין, לשני הערבים ולביטוח המבנה.

לטענת שפייזר, הוא חויב על ידי הבנק לרכוש פוליסת ביטוח חיים שתגמוליה משועבדים לטובת הבנק, מבלי שבטוחה זו מוקנית לבנק בהסכם ההלוואה, שכן הוא הוטעה לחשוב כי בטוחה זו אכן מוקנית לבנק בהסכם ההלוואה או על פי דין.

שפייזר מוסיף וטוען כי על פי סעיף 15(4) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992, בהסכם דוגמת הסכם ההלוואה מחויב הבנק לציין את כל החיובים הקשורים ישירות עם ההלוואה, דהיינו, הבנק היה חייב לציין בהסכם ההלוואה את החובה לערוך ביטוח חיים, כפי שעשה בנוגע לחובה לערוך ביטוח נכס, אך למרות חובה זו, הבנק לא עשה כן. על כן, טוען שפייזר, מחייב הבנק את הלקוח לרכוש ביטוח חיים אשר תגמוליו משועבדים לטובת הבנק, וזאת למרות שבטוחה זו אינה מוקנית לו בהסכם בין הצדדים או על פי דין.

לטענת שפייזר, חיוב זה של הבנק, מוביל לכך שלקוחות הבנק נדרשים להוציא הוצאה כספית חודשית - בסך של עשרות שקלים, בהתאם לגובה הביטוח - על מנת לממן לבנק בטוחה, לה הוא אינו זכאי על פי ההסכם בין הצדדים. בהקשר זה טוען שפייזר כי נזקו האישי בגין התנהגותו של הבנק מסתכם בסך של 1,526 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

שפייזר טוען כי לאחרונה, מיד לאחר שגילה כי הבנק חייב אותו לערוך ביטוח חיים, המהווה בטוחה נוספת לבנק מבלי שלבנק תוקנה זכות זו, הוא פנה לבנק בדרישה לבטל את ביטוח החיים שערך ובדרישה לקבל את הפרמיות ששילם בגין פוליסת ביטוח החיים שערך. לטענת שפייזר הבנק הודה בצדקתו והסכים לבטל את ביטוח החיים שהוא ערך, אך סירב להשיב לו את סכומי הפרמיות ששילם בגין אותו ביטוח חיים.

לטענת שפייזר, הנזק שנגרם לו, ולכל אחד מחברי הקבוצה, הינו נזק כספי קטן שאינו עולה על מאות שקלים, אך לאור מספרם הרב של הלווים מהבנק, נזקם של כל חברי הקבוצה הינו עשרות מיליוני שקלים, לכל הפחות.

עוד טוען שפייזר כי חברי הקבוצה הינם כל אותם לקוחות הבנק אשר חויבו על ידו לשלם פרמיות בגין ביטוחי חיים, אשר תגמוליהם משועבדים לטובת הבנק, במהלך השנים 1994-2001 או החל מיום 10 במאי 1996 (מועד כניסת הסדר התובענות הייצוגיות על פי חוק הבנקאות לתוקף) וזאת מבלי שחובה זו מוטלת עליהם על פי הסכם ההלוואה ביניהם לבין הבנק או על פי דין.

שפייזר מוסיף וטוען כי הבנק הטעה ומטעה את לקוחותיו, וביניהם גם אותו, וגורם להם לחשוב כי מחובתם, על פי הסכם ההלוואה עם הבנק או על פי דין, לרכוש ביטוח חיים וכן כי חובתם על פי הסכם ההלוואה עם הבנק או על פי דין לכלול בביטוח החיים סעיף המשעבד את תגמולי הביטוח לטובת הבנק. בכך, טוען שפייזר, עובר הבנק על האמור בסעיף 3 לחוק הבנקאות.

כמו כן, שפייזר טוען כי הבנק התעשר שלא כדין על חשבונם של חברי הקבוצה וכי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שניצל את העובדה כי רוב לקוחותיו מניחים כי הבנק מציג להם את האמת כהווייתה ואינו מציג סעיפים אשר אינם קיימים בחוזה.

לאור האמור, מבקש שפייזר כי בית המשפט יאשר את התובענה כייצוגית. תגובת הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות טרם הוגשה (ת.א. 2314/01, בש"א 19270/01).