מחתרת הסיליקון של טהרן

הגדלת חזה? הארכת שיער? שיזוף בהתזה? זיבה, סטודנטית לאמנות בת 25 מטהרן, עשתה כבר את הכל – למרות שבמדינה בה היא מתגוררת, נשים שהולכות ברחובות רשאיות לחשוף אך ורק חלק קטן מפניהן ואת כפות הידיים שלהן.

מאז שנת 1979, אז התבצעה באירן המהפכה החומייניסטית, חלים במדינה חוקי ההלכה המוסלמית. נשים באירן חייבות ללכת ברחוב כאשר גופן מכוסה מכף רגל ועד ראש, אך המצב הזה אינו מונע מרבות מהן להוציא סכומי כסף נכבדים על ניתוחים פלסטיים מכל הסוגים: תיקונים באף ובפנים, הרמת עפעפיים, שאיבת שומן, הגדלת או הקטנת החזה וכדומה. תעשיית הניתוחים הפלסטיים במדינה מגלגלת מיליוני דולרים מדי שנה.

זיבה, הסטודנטית מטהרן, מסבירה את האובססיה שלה כלפי הניתוחים הפלסטיים באותו האופן בו מוסברת האובססיה הזו על ידי נשים במדינות המערב: "אני פשוט רוצה להיראות מושכת ויפה". פאריבה, עקרת בית בת 34 מטהרן שביקרה כבר פעמים רבות בחדרי הניתוח, אומרת כי אין שום סתירה בין חוקי ההלכה לבין תעשיית היופי המלאכותי הפורחת באירן: "העובדה שאני הולכת ברחוב עם חיג'אב לא אומרת שלא אכפת לי איך אני נראית".

השלטון האירני אינו רואה איום בתעשיית הניתוחים הפלסטיים, אבל סוציולוגים אומרים כי מדובר בעדות לעלייה בעצמאות הנשים באירן, וחלק מהניסיון שלהן לאמץ דפוסי חיים מערביים ולשפר את מעמדן החברתי.