שג

גלוסקא: אכן, הגעתי עם חוב, תיק לא נעים שסחבתי על הגב במשך שנה. למעשה, היתה לי חובת הוכחה כפולה: גם שהאופנוע יכול לסיים ראלי שכזה וגם שאני, כרוכב – יכול להגיע לקו הגמר על הרגליים. החוב נוצר בצורה ברורה עקב הסיום העגום של שנה שעברה – לא מעט אנשים טענו שהכנת האופנוע היתה חובבנית, שהמכונאי אינו מוכשר דיו, שלרוכב אין מה לחפש בארוע שכזה, שסיפור הדלק המקולקל הוא קונספירציה יהודית ועוד... והנה, לקראת היציאה השנה, הקפדתי להכין את האופנוע באותה צורה בדיוק, כולל הגדלת הנפח מ-450 סמ"ק ל-525 סמ"ק, שבוצעה על ידי אותו מכונאי – ערן סטאריק. לשמחתי, הצלחתי להוכיח לעצמי וגם לאחרים, שכוח הרצון יודע לגבור על הרבה בעיות שנראות בלתי פתירות בהתחלה.


פול גז: איך אתה מסכם את הראלי, כמה שעות טובות אחרי הסיום בפרמידות?


גלוסקא: מאוד חשוב לי להעביר את המסר שלא חייבים להיות אלופים כדי לסיים את ראלי הפרעונים. צריכים להבין ששלב ההכנות שמתקיים עוד לפני ההגעה למצרים קשה עשרות מונים מהראלי עצמו. התחרות עצמה לא פשוטה או קלה בצורה יוצאת דופן, אולם לעומת הניג'וס שהתלווה להכנות שלפני, הקושי של ימי הרכיבה מתגמד.


פול גז: מה היית משפר בכל זאת, ככה, לקראת הראלי הבא שלך?


גלוסקא: (צוחק) אם יש נושא שהבנתי בו לקויה, זו ההבנה הטכנית של האופנוע. היו לי מספר תקלות טכניות, הכל מהיום הראשון, שלא היו קשות לפתרון באופן אבסולוטי, אולם לי, כחסר ידע טכני, הם גרמו להזדקק לעזרתם של אחרים. למזלי, הקבוצה הישראלית עטפה אותי בעזרה ובידע טכני מדהים, מה שגרם גם לדברים המסובכים ביותר להפתר בזמן קצר. רוכב חסר חוש טכני, שמתכוון לצאת לראלי שכזה בעתיד, חייב להבין שיזדקק לעזרה ולדעת כיצד יוכל להשיגה.


פול גז: במהלך ההכנות לראלי, לא חשבת לקחת שבוע חופש ולהתיישב בסדנה או במוסך, ללמוד דברים בסיסיים?


גלוסקא: הלוואי והיה לי זמן. זה תרוץ נדוש, אולם זו היא המציאות היום יומית שלנו. אין מצב שהייתי יכול להכניס בלוח הזמנים שלי שבוע שכזה. בכלל, ההכנה האישית שלי השנה היתה פחות טובה – הגעתי בכושר ירוד, שכן לא היה לי זמן להתאמן. המשימה העיקרית שלי השנה היתה לסיים את הראלי, להפתר מהתיק הנוראי שסחבתי בשנה האחרונה. זה הגיע למצב שבלילה שבין היום השלישי לרביעי לא הצלחתי להרדם (בשנה שעברה גלוסקא פרש ביום הרביעי, ט.ז) ואתמול, בשעה האחרונה שלפני סיום הסטייג', התפללתי שלא יהיו לי תקלות, דקות ספורות לפני הסיום. הייתי חייב לסיים. לא היתה אפשרות אחרת בכלל.


מבחינת ההכנות, ההמלצה שלי היא אחת – לתת כל עבודה לדמות מקצועית מהתחום וכך לצאת רגוע למרוץ. אם זה מכונאות, אם זה הכנת מתקן הניווט, אם זה נושא החשמל או הכושר הגופני. כמויות הידע הדרושות להכנה נאותה לפני ראלי שכזה הם עצומות וסביר להניח שאין רוכב השולט בכל האספקטים הללו ברמה טובה. ואם כבר להסתמך על אחרים – שווה לדבוק במקצוענים.