ד' ור' ניהלו פרשיית אהבים אסורה. ד' היה אסיר בכלא איילון, ור' היתה העובדת הסוציאלית שטיפלה בו. במשך כשנה ניהלו השניים מערכת יחסים רומנטית נסתרת בין כתלי הכלא, כשכל הזמן המתינו השניים לקבלת ההחלטה בערעורו של ד' על עונשו. הם קיוו כי הוא ישוחרר ואהבתם תוכל להתממש מחוץ לכלא.
משנדחה ערעורו של ד', הוא החליט לסיים את הקשר עם העובדת הסוציאלית, אולם היא סירבה לקבל את החלטתו. לטענתו, היא לא בחלה באמצעים לשכנעו להשאר עמה. היא ניסתה לשנות את החלטתו בשיחות "טיפוליות" שהתנהלו בחדר העובדות הסוציאליות במפעלי הכלא, ובאמצעות מגע מיני לרבות שליחת ידה לאבריו המוצנעים של האסיר בניגוד לרצונו. העובדת הסוציאלית הגדילה לעשות כשסחטה את האסיר ואיימה עליו כי אם לא יענה בחיוב לחיזוריה, היא תנקום בו באמצעות חוות דעת שליליות.
"האסיר הופלה לטובת לובשת המדים"
במשך חצי שנה המשיכה ר' להטריד את ד' ולהמשיך בחיזורה הגורלי, עד שד' נשבר ופנה לרשויות הכלא. מנהלי הכלא העבירו את בדיקת העניין ליחידה הארצית לחקירת סוהרים (יאח"ס), שפתחה בחקירה, שבסופה החליט עוזר היועץ המשפטי לממשלה שי ניצן לסגור את התיק.
ד' עתר לבג"ץ באמצעות פרקליטו עו"ד ניר יסלוביץ' למתן צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שיסביר את החלטתו לסגור את התיק. בעתירה פורש יסלוביץ' שורה ארוכה של מחדלים וכשלים בחקירת הפרשה, וטוען כי מרשו, כאסיר, הופלה בחקירה לטובת העובדת הסוציאלית, לובשת המדים. בין היתר, נטען כי החוקרים לא בדקו את כל חומר הראיות שהיה זמין להם, חקרו את העדים בעויינות ותקיפות יתרה והתעלמו מעדויות וראיות מפלילות.
היום (שלישי) הורתה שופטת בית המשפט העליון יהודית נאור ליועץ המשפטי לממשלה להגיב לעתירה תוך 45 יום.