אמן הפנטומימה מרסל מרסו הלך לעולמו

מרסל מרסו, גדול הפנטומימאים, הלך לעולמו אמש (שבת) בביתו שבצרפת. ביתו מסרה שהוא יטמן בבית הקברות "פר לשז" שבפריז, מקום מנוחתם של אומנים דגולים רבים. הוא היה בן 84 במותו.
מרסו נולד בשנת 1923 בשטרסבורג ונסע ללמוד לפני מלחמת העולם השניה בפריז. שם פגש את אבי הפנטומימה המודרנית אטיין דקרו, והיה לאחד מתלמידיו המרכזיים.

בשנות המלחמה מרסו לא היה פעיל. הוא שב לפעילות בשנת 1947, אז המציא את דמות הליצן "ביפ", שסחף את צרפת ואת העולם באהבה לפנטומימה, שכמעט נעלמה מהעולם. את השראתו הוא שאב מגדולי הסרט האילם, צ'רלי צ'פלין ובסטר קיטון.

בד בבד עם הדמות בעלת הפנים המשוחות בלבן והכובע החבוט, הוא המציא צורת תנועה שרבים עלו אליו לרגל כדי ללמוד. בין 1969 ל-1971 עמד מרסו בראש בית הספר הבינלאומי לפנטומימה ואחר כך הקים בית ספר משלו בפריז. בין תלמידיו הישראלים היו גם שייקה אופיר וישראל גוריון.

הפנטומימאי חנוך רוזן, שלמד אצל מרסו, מספר: "מרסל מרסו ופנטומימה זה דבר אחד, נדיר שבנאדם הופך להיות שם נרדף לאמנות שלו. חבל לי על כל מי שלא הספיק לראות אותו חי על הבמה, זאת חוויה עצומה. יש לו אישיות בימתית חזקה מאוד, ויכולת להעביר עולם שלם מבלי להשתמש באביזרים בכלל.
אני מאמין שההשפעה שלו תהיה עצומה, הוא הותיר אחריו שקט מהדהד, והשקט שלו עוד ימשיך להדהד בהופעות רבות.
אני מרגיש שלמדתי ממנו המון. המחמאה הכי גדולה שקיבלתי אי פעם הייתה בביקורת באיזשהו עיתון ,שהגדירה אותי כיורש של מרסל מרסו".

ירדנה ארזי, קרובת משפחה של מרסו, מוסיפה: "אמא שלי ומרסל מרסו היו בני דודים, סבתא שלי ואמא שלו הן אחיות, אז יצא לי להפגש איתו ולראות אותו בהופעות. אני זוכרת בתור ילדים שהוא אפילו היה עושה לנו מן הופעות בבית, טריקים קטנים, למשל את ההליכת ירח שמייקל ג'קסון היה עושה אחר כך.

"אמא שלי היתה בת הדודה האהובה עליו, היה ביניהם קשר מיוחד מאוד, הם הסתתרו ביחד בזמן מלחמת העולם. הוא זכה לכבוד והערכה מקצועית שלא הרבה אמנים יהודים זכו לה. אני מאוד גאה בקרבה המשפחתית הזאת, וגם הוא מודע לעשייה שלי. כשהנחתי את הקדם אריוויזיון התגובה שלו היתה מאוד חמה".