החשב הכללי של האוצר, ד"ר [[ירון זליכה]], פוצץ היום עוד פרשת שחיתות גדולה, לטענתו. ערוץ 2 חושף כי במכתב ששיגר אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, טוען זליכה שראשי רשויות מקומיות השייכים למפלגת קדימה קיבלו מענקים גדולים מאוד לרשויות שלהם, במסגרת תוכנית הבראה.
לפי הנתונים שהוא מביא במכתב, רשויות שבראשן עומד חבר "קדימה" קיבלו מענקים גדולים פי חמישה עד עשרה מרשויות בראשן עומד חבר ליכוד. ואולם, מי שהוביל את התוכנית ועל כן עשוי להיפגע מהביקורת - הוא שר האוצר רוני בר-און, שהחליט לא להאריך את כהונתו של זליכה.
תוכנית ההבראה במסגרתה התקבלו המענקים החלה לפני שנה וחצי, כשעשרות רשויות מקומיות החלו להתמוטט ולא הצליחו לשלם את המשכורות לעובדיהן. משרד האוצר בראשות השר דאז אברהם הירשזון ומשרד הפנים בראשות השר דאז [[רוני בר-און]] אפשרו לכל רשות שתקבל על עצמה את תוכנית ההבראה שיצרו, לקבל מענקים לתשלום המשכורות ולהבראת הרשויות.
זו, לפי הפרסום בערוץ 2, היתה ראשית הסכסוך בין זליכה לבין בר-און והירשזון: החשב הכללי סירב לחתום על הצ'קים, אם לא יקבל קריטריונים מנוסחים וקבועים לפיהם יקבע גובה הסיוע שיקבלו הרשויות השונות, מתוך 300 מיליוני השקלים שהוקצו להבראת הרשויות. שר האוצר ושר הפנים כפו על זליכה לשחרר את הסכומים, ומאז הוא דורש לראות את הקריטריונים לחלוקת המענקים.
מזוז יצטרך להכריע
אחרי מאבק ממושך, ובזכות התערבות של היועץ המשפטי מזוז, הועברו למשרד החשב הקריטריונים לחלוקת סכומי התמיכה. מאז עומל המשרד על בדיקת הסכומים שהתקבלו ברשויות מול הקריטריונים שקיבל, והממצאים, לטענת החשב, מעלים "חשש כבד שבתהליך חלוקת המענקים בתוכנית ההבראה התערבו החלטות פוליטיות": ראשי ערים שהצטרפו לקדימה קיבלו מענקים גדולים הרבה יותר משהיו אמורים לקבל לפי החלוקה, וראשי ערים אחרי קיבלו פחות.
לפי ממצאי זליכה, לדוגמה, ראש רשות מקומיות מהצפון המזוהה עם קדימה קיבל עבור הרשות שלו פי 11 ממה שהקריטריון לחלוקה מקנים לה. ראש רשות נוספת המשתייך למפלגה קיבל פי 4 מהקריטריונים. מולם, ראשי רשויות מהליכוד קיבלו מענקים בגובה אחוזים בודדים ממה שהיו אמורים לקבל.
כעת, על מזוז לבחון ולהחליט האם יש דברים בגו, וממצאיו של החשב הכללי אכן מצביעים על חלוקה פוליטית או שמדובר בהתקפה פוליטית בעצמה על שר האוצר בר-און, המבקש לסיים את עבודתו של זליכה במשרד האוצר.