"התביעה נגד בכרי - סכנה לדמוקרטיה"

בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה החל היום (שלישי) ההליך המשפטי בעניינו של השחקן, האמן והבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי. הוא נתבע על ידי חמישה חיילי מילואים שטוענים שבסרט "[[ג'נין ג'נין]]" שעוסק בקרב במחנה הפליטים באפריל 2002, סילף בכרי את העובדות וגרם לקרב להיראות כמו טבח. בעשרת ימי הקרבות העזים נהרגו במחנה 23 חיילים ועוד 56 פלסטינים, 27 מהם חמושים.

בכרי, מצידו, כופר בכל ההאשמות וטוען שזכותו האמנותית עומדת לרשותו, והוא רשאי לערוך את הסרט כראות עיניו. ההליך היום הוא למעשה ההכנה לשלב ההוכחות. עורכי הדין משני הצדדים נשאו הצהרה קצרה, ולאחר מכן קבעה השופטת מיכל נדב ששלב ההוכחות יתקיים בשני דיונים, ב-28 בפברואר וב-9 במרץ. אחריהם יחל שלב הסיכומים.

עו"ד אביגדור פלדמן מייצג את מוחמד בכרי במשפט. עו"ד תומר שדמי ממשרדו של פלדמן מסרה לוואלה! חדשות, כי "תביעת הדיבה והאיום הכלול בה הם ניסיון ברור לסתום את פיו של היוצר מוחמד בכרי, ולסתום את פיותיהם של תושבי מחנה הפליטים בג'נין שחוויותיהם ותחושותיהם לא נשמעות בדרך כלל בציבור הישראלי.

"סרטו של בכרי הינו יצירה אמנותית שזכתה להגנתו של בית המשפט העליון כיצירה החוסה תחת חופש הביטוי. האיום באמצעות הגשת תביעה על יוצר הסרט, כמו גם על מי שהעז להקרינו בשם החופש הביטוי, מהווה ניסיון לצמצם את השיח הציבורי ומהווה סכנה לדמוקרטיה ולחופש היצירה הדוקומנטרי".

בנו של מוחמד בכרי, סאלח, ארגן יוזמה שקוראת לתמיכה באביו. בשיחה עם וואלה! חדשות אמר סאלח, כי "בימים האחרונים שלחנו אימיילים בשביל לפרסם את דבר המשפט ובשביל לארגן תמיכה באבא. שמחנו לראות שחלק מהארגונים החברתיים, דוגמת 'קדמה' (הפורום המזרחי באינטרנט – י"מ) פרסמו את זה ותמכו בנו. הגיעו כ-40 איש, יהודים וערבים, שעודדו אותו".

לדבריו, "ברור שאבא היה עצוב היום. יש חבורה של אנשים שרוצה להכתים את שמו מיום שפורסם הסרט, אבל אנחנו מתכוונים לתמוך בו לאורך כל הדרך".

חמשת החיילים, שהשתתפו במבצע צה"ל בג'נין ואף לקחו חלק בקרב בו נהרגו 13 חיילים, תובעים מבכרי 2.5 מיליון שקלים. בשיחה עם וואלה! חדשות אמר אתמול אחד מהם, אדם ארביב, כי "יש תחושה של שליחות. ננסה להוציא לאור את צדקתנו".

בראיון לוואלה! חדשות אמר היום עורך דינם, אמיר טיטונוביץ', כי "מדובר בתביעת לשון הרע מטעם חמשת החיילים שהזדעזעו מהדרך בה הוצג הקרב בג'נין". לדבריו, "הם פשוט לא יכלו לשבת בשקט ולתת לדברים לעבור להם מעל לראש. הם חשו פגועים מאוד אחרי שמילאו צו 8, יצאו להילחם בג'נין ועשו זאת בדרך הומנית מאוד תוך ניסיון שלא לפגוע בחפים מפשע. אחרי שאיבדו רבים מחבריהם הם שבו הביתה מהקרב וגילו שהם 'פושעי מלחמה'. זה היה עבורם יותר מדי".