הסרט "ג'נין ג'נין" יעמוד מחר למשפט

ב-29 במרץ 2002 החל צה"ל במבצע "[[חומת מגן]]" שהוגדר על ידי הצבא כמבצע למיגור תשתיות הטרור בשטחים. אחד המקומות הראשונים בו לחמו כוחות צה"ל היה מחנה הפליטים [[ג'נין]].

בעשרת ימי הקרבות העזים נהרגו במחנה 23 חיילים ועוד 56 פלסטינים, 27 מהם – חמושים. באחד הימים הקשים של הקרב נהרגו בסמטה במחנה הפליטים 13 חיילי מילואים. תגובת צה"ל היתה הכנסה של כלים כבדים למחנה, ובראשם דחפורי D9, וחישוף שטחים תוך הריסת בתים רבים. הפלסטינים הפיצו אז את הידיעות על "טבח המתבצע במחנה".

במאי הסרטים הערבי-ישראלי [[מוחמד בכרי]] נכנס למחנה עם עזיבת כוחות צה"ל, צילם את שראו עיניו וראיין את יושביו הפלסטינים. מעריכת קטעי וידאו שצולמו אחרי הקרבות ואחריהם יצר בכרי את הסרט "[[ג'נין ג'נין]]" שמוכיח לכאורה את הטענות על טבח שבוצע במקום.

חמישה חיילי מילואים, ששירתו יחד עם 13 ההרוגים בקרב בסמטה בג'נין, חשו שבכרי לא מספר את האמת. בפברואר 2003 הם החליטו לתבוע אותו לדין בטענה שהקטעים המוצגים בסרט מהווים לשון הרע נגדם ונגד כל חיילי צה"ל. מחר, בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, ואחרי ארבע שנים של הליכים, יחל הדיון המשפטי בתביעה. בית המשפט יצטרך להכריע בין האמת של בכרי לזו של החיילים.

בכרי טוען שהסיטואציה של עמידה למשפט בעקבות הסרט נותנת לו תחושה של דמות קפקפאית. "אני אומר לך מדוע אני מרגיש כמו קפקא", הוא אומר בראיון לוואלה! חדשות, "מפני שמי שצריך לעמוד מחר למשפט זה לא אני, זה הם. אני לא הייתי מעולם בשום צבא, אני נגד אלימות, אני נגד כוח".

לדבריו, "אני בכלל לא מבין מי הם האנשים האלו, מה הם רוצים ממני ומי עומד מאחוריהם. לא עשיתי סרט עליהם, לא עליהם פיסית ולא עליהם תיאורטית. הסרט הוא על מחנה הפליטים ג'נין, על אנשים שחוו חוויה קשה ושמספרים דרך הסרט מה עבר עליהם".

בכרי טוען שבסרט אין למעשה כל חדש. "הרי במבצעים רבים של צה"ל נהרגו חפים מפשע וגם במקרה הזה", הוא אומר, "אם אישה בהריון נורתה ואני מספר את זה בסרט, זו עובדה. ואם בית נהרס ואני מספר על זה, אז זו עובדה".

בתגובה לטענות שערך את הסרט בצורה מגמתית, אומר בכרי כי "זו זכותי האמנותית לערוך סרט כפי שאני רוצה. אני לא עובד בערוץ 2 וגם לא באל-ג'זירה, וכשאני עושה סרט אני חושב גם על הצד האמנותי". בכרי אומר ש"זו הדרך בה אני רואה את הדברים. זו זכותו של במאי דוקומנטרי לצלם ולערוך את מה שנראה לו. אני לא יכול לשים חצי שעה של ראיון בסרט ולכן אני בוחר לקחת את הקטעים לפי ראות עיני ובהתאם לשיקולים האמנותיים".

על מטרותיו של הסרט אומר בכרי, כי הוא רוצה "להשפיע על דעת הקהל". לדבריו, "אני רוצה להסביר לאנשים, לחנך את הילדים שלי ואת הילדים של השכנים שלי ואת אלו של החברים שלי. אני רוצה לחנך לדור שיתרחק מאלימות. אני רוצה שאנשים יבינו שכוח מביא רק עוד כוח ושהאלימות זמנה עבר. די כבר עם הצבא הזה ועם הכוח הזה".

על האפשרות שיפסיד הוא אומר: "לכל דבר יש מחיר ומה שאני משלם בעצם המשפט הזה הוא מחיר החופש ומחיר אומץ לבי. האמת שלי במקרה הזה חזקה ואיתה אין לי בעיה לעמוד אפילו מול כל צה"ל".

חמשת חיילי המילואים שתובעים את בכרי למשפט היו במחנה הפליטים ג'נין במהלך ימי הקרב העקוב מדם בתחילת חודש אפריל 2002. אחד מהם, אדם ארביב, הסכים לשוחח בקצרה עם וואלה! חדשות. לדבריו, החמישה החליטו שלא להתראיין אך הוא הסכים למסור הודעה קצרה.

לפי הודעתו, "מחר תינתן לנו הזכות לנסות ולהצדיק את התביעה שלנו נגד בכרי אחרי ארבע וחצי שנים בהן אנו מנסים להתחיל בתהליך. אני מקווה שצדקתנו תצא לאור ושאנו נביא לכך שכולנו נבין מה היו כוונותיו האמיתית של בכרי". לדברי ארביב, "אנחנו היינו כולנו בג'נין, במקרה של 13 החיילים שנהרגו בסמטה. התביעה היא בשמנו, אך יש בהחלט מקרה כולל ותחושה של שליחות".