ואולי לסוריה אין גרעין?

בימים שאחרי הפרסום אודות התקיפה הישראלית בסוריה, אנו עדים למהומה תקשורתית שניזונה ממקורות דלים במקרה הטוב, ומגמתיים במקרה הרע. שוב מתמלאת העיתונות דיווחים היסטריים על מסתורי נשק יום הדין בידיו של האויב.[[ ג'ון בולטון]], פוליטיקאי אולטרה שמרן אפילו ביחס לממשל בוש אומר שהוא הזהיר מזמן מפני השאיפות הגרעיניות של סוריה. אנדרו זמל, פקיד ממשל זוטר אומר שסוריה יצרה קשר עם "גורמים חשאיים" במטרה להשיג נשק גרעיני. בצד הישראלי תומך בכך מבחינה מודיעינית המוסד תחת ניצוחו של [[מאיר דגן]], גם הוא רחוק מלהיות יונה צחורה.

הקשר בין סוריה לקוריאה הצפונית מוצג כנתיב של מעבר חומרים גרעיניים. האם הגיעה לאחרונה ספינה קוריאנית שבמקום מלט נשאה [[אורניום]]? או אולי מדובר במפעל למחקר חקלאי שהוסב למתקן הפקת אורניום מפוספטים? דיווחים אחרים מדברים על נשק אירני שנועד לחיזבללה ולבסוף, מאירים את עינינו, הייתה זו טיסת הכנה לתקיפה באירן.

מעבר לריבוי המקורות הסותרים, ההשערות וההתפתלויות, דבר אחד ברור: הרטוריקה לגבי מעמדה של סוריה השתנתה. כעת היא מואשמת על ידי ישראל וארצות הברית בפומבי כבעלת שאיפות גרעיניות וכמי שמצאה דרך (כמעט פלאית) לממש אותן. גורמים בארצות הברית הביעו שביעות רצון ניכרת מהגיחה הישראלית. שרת החוץ של ארצות הברית [[קונדוליזה רייס]] ציטטה את הנשיא בוש באומרו: "אנחנו זקוקים למדיניות שתמנע מהאנשים המסוכנים בעולם לשים את ידיהם על הנשק המסוכן בעולם".

האם נמצא הנשק המסוכן בעולם בידיים סוריות? האם הצליחה קוריאה, מדינה תחת אמברגו כבד להעביר דרך הים לסוריה חומרים מתוכנית הגרעין המתפרקת שלה? או אולי היה זה אקו חאן, איש תוכנית הגרעין הפקיסטנית כפי שנטען במקומות אחרים? או אולי זוהי העלאה מלאכותית של רף המסוכנות של סוריה?

ערב המלחמה בעירק נשא שר החוץ באותה עת, [[קולין פאואל]] נאום באום בו גילה שסדאם חוסיין ניסה לרכוש אורניום באפריקה. זו הייתה עילה מרכזית לצאת למלחמה בעירק.

המודיעין הזה היה מגמתי ומזויף, הונאה אמיתית של דעת הקהל העולמית. בסוד העניינים היו הנשיא בוש וסגנו דיק צ'ייני.

דיפלומט אמריקאי בשם [[ג'וזף ווילסון]] הרהיב עוז לחשוף את הגזמות הממשל במאמר בניו יורק טיימס שכותרתו הייתה "מה לא מצאתי באפריקה". כנקמה הדליף הממשל את שמה של אישתו של וילסון, [[ולרי פליים]] שהייתה סוכנת CIA ל"וושינגטון פוסט". איש לא יכול היה לעצור את המלחמה בעירק בעזרת עובדות.

ואיש לא יעצור את המלחמה עם סוריה, אם תהיה כזו, בעזרת עובדות. מה שחשוב הן ההנחות המוקדמות, האזהרות של פקידי ממשל כאלה ואחרים, אנשי מודיעין יודעי כל ומעבר לזה, הרצון הנחוש "לעשות את העבודה".

שר ביטחון חדש שרוצה לכבוש את כס ראש הממשלה יחבור לאדריכלי עירק לחגיגת זיקוקים אזורית. הם כבר מרטו לא מעט שיערות בעקבות כישלונם עד כה להפיל את משטרו של בשאר אסד. ואם ההר יוליד עכבר, לא נורא, הרי אף אחד לא נפגע מהניתוחים בדיעבד שיגידו שלא היה דבר, או שמה שהיה לא הצדיק מלחמה.