לפני שש שנים רעד העולם למראה התמונות של מגדלי הסחר העולמי בניו יורק עולים בלהבות וקורסים. מאז השתנתה ארצות הברית והשתנה המזרח התיכון. כיצד נתפס היום הפיגוע המפורסם ביותר בעולם, בו נהרגו כ-3,000 בני אדם? מה קרה מאז לארגון [[אל קאעדה]]? איך מציינים במזרח התיכון את יום השנה השישי ל-11 בספטמבר 2001? ומה מהווה דמותו של בן לאדן עבור קבוצות הג'יהאד השונות במזרח התיכון?
שני מומחים לאיסלם ולאיסלם קיצוני מנסים להסביר לוואלה! חדשות מה קרה למזרח התיכון בשש השנים האחרונות.
"בן לאדן כבר לא במקום של לתת הוראות"
"מאז ה-11 בספטמבר ניתן לחזות במזרח התיכון בהנעה של מה שנקרא גלגלי הרפורמה, בתחום הפוליטי ובתחומים אחרים", אומר ד"ר מוחמד אל-עטאונה, מרצה למזרח תיכון וללימודי איסלם באוניברסיטת בן גוריון. "אך עם זאת", טוען אל-עטאונה, "יחד עם המפנה הזה התרחשה גם התעוררות של תנועות רדיקליות שמסכנות את המשטרים עצמם במזרח התיכון וגם את השלום העולמי, ואני מדבר על תנועות כמו אל-קאעדה ותנועות הלווין שלה".
אל-עטאונה מזהה שינוי בארגון אל-קאעדה. לדבריו, "במהלך שש השנים האחרונות הפכה אל-קאעדה למעין ארגון וירטואלי. מדובר במטריה אידיאולוגית לקבוצות שונות, שמביעות את התסכול שלהן כלפי המערב תוך הבעת הזדהות עם אל-קאעדה, כמו שראינו בעירק, באלג'יר ובמרוקו".
אל-עטאונה טוען שאל-קאעדה של היום הוא ארגון לא מסודר. "לא ניתן לדבר עליו כארגון עם היררכיה או הנהגה", הוא אומר, "בן לאדן ואחרים אמנם הפכו לדמויות מעוררות הערצה, אבל הם משמשים כאתוס בלבד ולא כמנהיג והנהגה פוליטית. אני בספק רב מאוד אם בן לאדן אכן קשור מעשית לפיגועים ברחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה. הוא לא במקום ובמעמד של לתת הוראות".
"ארה"ב נכשלה במלחמה נגד הטרור"
אל-עטאונה מתייחס לתגובה האמריקאית לפיגועי מגדלי התאומים, לרבות נאום [[ציר הרשע]] של בוש, כיבוש עירק וכיבוש אפגניסטן. לדבריו, "אני חושב שארצות הברית נכשלה גם בסיכול הטרור במזרח התיכון וגם בהבאת יציבות ודמוקרטיה לאזור. אני גם מטיל ספק שהמטרות הראשוניות של ארצות הברית היו בכלל להפיץ דמוקרטיה". לדברי אל-עטאונה, "בסופו של דבר, הלכה למעשה, ארצות הברית נכשלה. במיוחד במלחמתה נגד הטרור, שכן הטרור רק הלך וגבר מאז תחילת פעולותיה במזרח התיכון. המלחמה הזו נכשלה ונכשלה בגדול".
לגבי הדרך בה נתפס הפיגוע במגדלי התאומים בארצות המזרח התיכון טוען אל-עטאונה ש"יש פער גדול בין תגובת המשטרים לבין העם. "לדוגמה, המצרים והסעודים", הוא אומר, "נחשבים למשטרים ידידותיים מאוד בזמן שמרבית הטרוריסטים ב-11 בספטמבר היו משתי המדינות, האלו ולא ממדינות אחרות שנחשבות כביכול עוינות יותר בראיה האמריקאית". לדבריו, המשטרים מגנים את הפיגוע בצורה מוחלטת אולם בעם התגובות שונות.
"זה לא נובע מזה שאין סלידה מהפיגוע בקרב העם", הוא אומר, "אלא שיש כעס וזעם רב על התגובה האמריקאית לפיגועים. הכעס מופנה בעיקר על ההשלכות של הפיגוע על חייהם, על מדיניות החוץ של ארצות הברית. חשוב להבחין בין שני הדברים. יש התנגדות במרבית הארצות לפיגוע עצמו, שכן גם אנשי דת יצאו נגד פגיעה בחפים מפשע וטענו שהפיגוע מנוגד לדת. אולם יחד עם זה יש גם התנגדות לתגובה האמריקאית, והכעס האדיר לגבי מה שארצות הברית עושה בעירק רק מוסיף לזעם הזה".
אל-עטאונה אומר שאילו הוא היה צריך לשנות את מדיניות ממשל בוש הוא היה מתרכז בנושא אחד. "הייתי מייעץ לו", הוא אומר, "ללכת יותר בכיוון של העמים. להתקרב יותר לעמי ערב. זה יביא יותר לריכוך המתח. לחשוב מחדש על השלכות המדיניות שלו, ולא להתרכז רק בתמיכה של המשטרים אלא בעיקר בתמיכה של העם".
"לפי חכמי הדת מבצעי הפיגוע לא בגיהינום"
ד"ר שמואל בר, מומחה לאיסלם קיצוני ולטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, טוען גם הוא שביום השנה השישי לפיגוע אין תכלית בהתייחסות לבן לאדן בלבד. "אנחנו צריכים להבין שההתמקדות באיש, בבן לאדן, לא משקפת את המציאות" הוא אומר, "להבדיל מהתנועה הג'יהאדית, שהם הבנים של אל-קאעידה, שצמחו מאז מאוד".
לדבריו, "לאל-קאעדה כבר לא ניתן להתייחס כאל ארגון היררכי עם מנהיג. כהוכחה לכך עומדת העובדת שכבר שנתיים כמעט שבן לאדן לא פצה פה. זה הרי לא פרופיל של מנהיג שנותן פקודות, ואותם הדברים אמורים גם לגבי סגנו איימן א-זוואהירי". לדברי בר, "ניתן לומר שהמאבק למעשה מתנהל מעצמו. בין לאדן אמנם נותר נערץ, כאיש שהתחיל את המפיכה, אך למעשה הוא לא עומד ישירות מאחורי פיגועים רבים בהם, קבוצות המזוהות עם אל-קאעדה נוטלות אחריות".
גם ד"ר בר עושה את האבחנה בין תגובת הממשלים הערבים לתגובת העם. עם זאת, להבדיל מד"ר אל-עטאונה, הוא אינו חושב שהממסד הדתי מגנה את הפיגועים.
"דוגמה טובה ליחס של חכמי הדת המוסלמים לפיגוע ניתן למצוא בעיתון הסעודי 'אל-ווטן' מה-22 בספטמבר בשנה שעברה" הוא אומר, "אז עלתה השאלה האם ניתן לומר שאלו שביצעו את הפיגוע בתאומים נמצאים בגיהינום. מהעיתון הממלכתי הזה עולה שאחרי שהתבצע כינוס של חכמי הדת בסעודיה התשובה היתה שלא. מבצעי הפיגוע לא יילכו לגיהינום. הסיבה ההלכתית לכך הייתה שמפני שכוונתם הייתה טובה, מפני שהיה זה 'דבר אללה לעולם', הרי רק אללה ישפוט אותם".
לדברי בר, "מכאן יוצא, שאם לוקחים בחשבון את חוסר היכולת של הצמרת ההלכתית לעשות דה-לגיטימציה לפיגוע, כפי שניתן לראות, אז על אחת כמה וכמה אי אפשר לעשות דה-לגיטימציה מוחלטת לאלו שנלחמים היום באמריקאים, וכל אלו מחזקים את האיסלם הרדיקלי". בר ביקר את הממסד הדתי המוסלמי ואמר עוד ש"אין מנהיגות דתית נחרצת שמוליכה את האיסלם המתון".
"ארה"ב הייתה משנה הרבה, לו רק יכלה"
בסוקרו את הארועים החשובים שקרו במזרח התיכון מאז ספטמבר 2001 טוען בר ש"ללא ספק החשובים שבהם הםהיו כיבוש עירק, כיבוש אפגניסטן ותהליכי התפוררות בעולם הערבי". לדבריו, "במהלך שש השנים הללו התרחש שינוי גדול. מדינות שפעם לא היה ספק לגבי המשך קיומן כיחידה אחת, כמו עירק, כבר לא נמצאות באותו המצב. וזאת כתוצאה מכל מיני תהליכים שקשורים גם לרדיקליזציה של העולם הערבי".
גם בר מתייחס לניסיון האמריקאי להילחם בטרור. "ארצות הברית בוודאי שלא השיגה את מטרותיה", הוא אומר, "אם היא הייתה יכולה לחזור ולקבל את ההחלטות שלה מחדש, אני בטוח שהיא היתה משנה הרבה דברים".
לדבריו, "הטעות הייתה שהם האמינו שיש להם בעלי ברית נאמנים באזור. הם לא הבינו שכשהם באים לכפות דמוקרטיה ולאיים על אושיות השלטון במדינות המזרח התיכון, אז כולם יילחמו בהם".
"פתאום הם מצאו את עצמם מול התקוממות של סונים, כורדים ואירנים, בלי לדעת שצעדיהם יביאו להתקוממות כזו", מסכם ד"ר בר.