מדריך ההישרדות לארוחת החג

חולצה לבנה, שופר, שערי שמים נפתחים, תחושה של חגיגיות מהולה בהתרגשות של שנה חדשה. עד שנזכרים - ארוחת החג אצל הדודה, חג אצל ההורים של אשתך, חג שני על רצפת חדר השירותים מייחל למותך שיבוא במהרה בימינו.

כדי להקל עליכם בצליחת החג, כותבי וואלה! חדשות ריכזו עבורכם את מיטב הטיפים שנכתבו בדם, או לפחות בחזרת. זה עושה כתמים נוראיים.

נסה להימנע מהבעת עמדות פוליטיות נחרצות ליד שולחן החג. ביטויים כגון "צריך כבר לצאת מהשטחים", או לחילופין "ברור שההתנתקות הייתה טעות", אינם תורמים לאווירת החג. גרועה עוד יותר היא הנטייה להזכיר שמות של פוליטיקאים תוך כדי לעיסה. "אהוד ברק", "אביגדור ליברמן" ו"צחי הנגבי" פוגעים קשות בתיאבון. סוגיית המשתמטים? עדיף כבר לתקוע עצם של דג בגרון.

כשמתעורר ויכוח פוליטי ואתה מבחין שאתה עומד לצעוד לתוך מלכודת התפוח בדבש הזו, הנהן בהסכמה והקפד לשתוק, או שפשוט תצא לעשן במרפסת עם בת הדודה הפריקית שלך.

אל תגיע לארוחת החג אצל הדודה בידיים ריקות. אתה כבר בן 30, הבונבוניירה הממוחזרת של אימא לא תמחק את הבושה.

פרחים, בקבוק יין שקנית למטה בסופר דקה לפני שההורים אספו אותך לגבעתיים (שם גרים כל הדודים), נרות בריח וניל-פטשולי-לבנדר למהדרין. מיותר ופאתטי, אבל עושה את העבודה.

אל תנסה לשכנע את הרוצחים בדיוק ברגע הגשת הבקר, עוף, עגל או כל יצור אחר שפעם הייתה לו אימא וכעת מוגש לשולחן שבשר זה רצח. זכור שרוב הנוכחים גדלו בתקופת הצנע.

תגיד, "לא תודה, אני שבע", אפילו "לא תודה, אני שומר כשרות ואכלתי חלב" למרות שהגעת לשם באוטו בחג. בכל מקרה, אל תעז להודות בצמחונות.

מותר ערב ראש השנה על פסח הוא בפחמימות. אטריות במרק, חלה מתוקה עם הכבד הקצוץ או טובעת ברוטב של החריימה. תענוג. אך עד שמגיע נתח הבקר המדמם (במקרה הטוב) או הצמא (במקרה הרע) אתם מרגישים כאילו הייתם דוחפים שתי אצבעות - אם רק היה לכם מקום.

מנה ראשונה ומנת ביניים (כלומר גפילטע ומרק/חריימה ומרק/אינטיאס וגספצ'ו), במשורה, למרות שלא אכלתם משלשום (עוד טעות, אגב). כך יישאר לכם מקום לעיקריות המושקעות, ואפילו לטריקולד שבסוף.

אל תספר לבני המשפחה בפורום המורחב שפוטרת משני מקומות העבודה האחרונים שלך, שלא קיבלו אותך לתואר שני ושחברה שלך בגדה בך עם החבר הכי טוב שלך ועכשיו אתה מנסה את מזלך בג'יי דייט.

תגיד שאתה בוחן את ההצעות שמגיעות אליך ואתה לא ממש יכול לדבר עליהן, שאתה עוד לא בטוח אם יהיה לך זמן לתואר שני כי העבודה החדשה נורא תובענית ושאחרי שנים ביחד, אתה נורא נהנה מהלבד שלך.

הילד של בת אחותך כבר בן ארבע, ואם תשאלו את אמא שלו, הוא הולך ישר על דוקטורט. אל תתעקשו לספר לה שהבן שלה מנוזל, מרגיז, ועושה לכם רעש באוזן שמאל. משפטים בסגנון: "למדי את הילד שלך שאוכלים בפה סגור, לא דופקים את המזלג בשיניים, בשביל הברז שיש לו במקום אף המציאו את הטישיו ומי שאומר קרקטור במקום טרקטור בגיל כזה עדיף שיילך לבדיקה אצל מומחית בהפרעות בתקשורת".

הנהן באומללות וחצי חיוך, זרוק מבט דורש אמפתיה לאח שלך בצד השני של השולחן וזכור: בניגוד לפסח, וויסקי זה כשר.

מה שסבתא מכינה - טעים, גם אם לאור התפשטות האלצהיימר או עייפות החומר, האוכל הופך תפל יותר משנה לשנה. אל תעז לטעון אחרת באוזניה.

"סבתא, הדגים שלך תמיד הכי טובים", וקנית כרטיס לגן עדן, או קצת כסף, בתקווה שסבתא תכתוב את הצוואה כשהיא עוד בדעה צלולה.

אל תגיד "איך התימני הזה זכה בכוכב נולד" או "לא הבנתי מה עושה שם הרוסיה השמנה". לפחות אחד מיושבי השולחן התאהב בבן/בת עדה אחרת והקים איתה משפחה מאושרת.

הגישו לך לחוח (ע"ע הם מפתים אותך עם פחמימות) או נקלעת בטעות לשיחה עדתית - תמיד אפשר לצאת מזה ב"אח, הביישנות הרגה את עפרה” או "מרגול מלכה".

אל תיקח מקל, אל תיקח תרמיל, אוהל, מנגל, פחמים, שקיות זבל, קולה, קרם שיזוף, אישה, שלושה ילדים ופרייבט ותסע לבלות בחגים. זהו הגורם האמיתי למתיחות בגבול הצפון.

סגור את החלונות, אל תענה לטלפונים, פתח מזגן ותהנה מהדממה.

אל תחרוש את עיתוני סוף השבוע, שיפחידו אותך לקראת השנה הביטחונית הקשה שצפויה לנו. עדיף לפחד באינטרנט.

אם אתה מתעקש, האינפורמציה שימסור האחיין שלך שסיים קורס באמ"ן יותר מהימנה מזו שייתן לך ראש הממשלה בראיון חגיגי. את שאר הזמן אתה יכול לבלות בפיתרון חוברת התשחצים המצורפת לעיתון. בירת מדינה במזרח התיכון, מתחיל בד', ארבע אותיות?