בריטניה נסוגה מבצרה: כישלון ידוע מראש

הצבא הבריטי עוזב את בסיסו העיקרי ב[[בצרה]], בלי תרועה וטקס. מושב הצבא הבריטי היה ארמונו של [[סדאם חוסיין]] וכעת יוותר מאחז בריטי בשדה התעופה של העיר. זהו האות הראשון לנסיגה הכוללת של בריטניה מדרום עירק, שבסופה תישאר יחידה בריטית קטנה שתופעל רק במקרה חירום.

במהלך רוב תקופת השהייה של הכוח הבריטי בארמון סדאם בבצרה, הוא למעשה היה נצור בתוכו. הכוח היה נתון להפגזות שיעיות מתמידות של מרגמות, ספג אבדות והתחפר במקום. ארצות הברית אינה שבעת רצון מהנסיגה והעברת הסמכות לצבא העירקי. לטענת ארצות הברית, בריטניה למעשה "הפסידה במלחמה בדרום". הנסיגה של 5,500 החיילים הבריטים תחשוף, לטענת [[ארצות הברית]], את קווי האספקה מכוויית.

אבל בניגוד לטענות האמריקאיות, אומרים פרשנים בעיתונות הבריטית שנוכחות הכוח שם לא העלתה ולא הורידה. מלבד העובדה שהחיילים היו נצורים בארמון, בלי הישגים צבאיים כלשהם, הם לא הצליחו לבער את הפשע שהמשטרה המקומית נגועה בו.

הדבר היחיד שמפחיד יותר את התושבים המקומיים מהשתלטות של המיליציות השיעיות על המקום, הוא הסיכוי שצבא ארצות הברית יחליף את הבריטים. "אנחנו רואים מה קורה בבגדד, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה כאן", אמר חסן איברהים, מורה מקומי לעיתון הבריטי "אינדיפנדנט".

הדבר החשוב ביותר שיש להבין ביחס לנוכחות הבריטית בדרום עירק הוא התפקיד הקשה שהוטל עליו: לחבור לגורמים המתנגדים למורדים ולחזק אותם, באופן זה היה הצבא הבריטי אמור להשיב את האיזון הפוליטי לדרום, ולחזק את הממשל המרכזי. מעין תפקיד משלים למאמץ האמריקאי בבגדד.

בפועל, אומרים פרשנים צבאיים, בריטניה לא באמת החזיקה בשטח. צבאה שולט בחלק מזערי שלו בלבד, ובשאר שולט הצבא העירקי, שהוא עצמו מנוהל על ידי המיליציות השיעיות כמו צבא המהדי של [[מוקתדא א-סאדר]]. על פי דוח של קבוצת מחקר ביטחונית, בריטניה לא הצליחה לפגוע בכוחן של המיליציות פגיעה ממשית. הנסיגה, אם כן, נתפסת גם על ידי המקומיים כבריחה. לבריטים כואבת במיוחד העובדה שלמען הכישלון הזה הוקרבו 168 חיילים.

התפקיד הזה יועד לצבא הבריטי ככל הנראה על בסיס היגיון עקמומי: בריטניה כבר מלאה תפקיד דומה ב[[צפון אירלנד]]. אז הצבא הבריטי חבר לגורמים מקומיים והביס את ההתנגדות הקתולית. במקרה הנוכחי לא היה לו סיכוי, בגלל שלא היו לו בני ברית אמינים אליהם יכול היה לחבור. רוב תושבי האזור הם שיעים והמגמה האמריקאית למנוע התבססות גורמים המקורבים לאירן הייתה פשוט מעל לכוחו של הצבא הבריטי.

הכישלון, אם כן, היה ידוע מראש. מה שנותר כרגע בבצרה הם מספר פלגים שיעים הנאבקים זה בזה על דומיננטיות. באזור לא נשארו כמעט סונים, כך שלא מדובר אפילו באלימות בין כיתות איסלמיות. מאבקן זה בזה הוא עקוב מדם ותושבי האזור סובלים מכך קשות, אולם קשה להאמין שצבא ארצות הברית, אם יחליף את הבריטים באזור, יוכל להועיל במשהו. סביר להניח שמעורבות אמריקאית, כפי שצפה המורה תושב האזור, רק תחריף את המצב.

ואילו בבריטניה כעת נשלפות האצבעות המאשימות. מפקדים לשעבר בצבא ופוליטיקאים מאשימים את ארצות הברית בעיקר בכישלון הניסיון לייצר אומה חדשה. [[גורדון בראון]] ככל הנראה ייצא נקי יחסית, בשל הפעולה הנמרצת לסגת מאז תחילת כהונתו. עם זאת, יהיה לו קשה להסביר לציבור הבריטי, שרואה את הצבא שלו מתקפל ממש, מה הוא עשה שם מאז 2003.