יאוש שקט, לא בהילות

יומיים לאחר קריסת המגדלים, הצליחו כוחות ההצלה האמריקניים לחלץ מבין ההריסות 160 גופות ו-12 ניצולים. ראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, אמר אחר הצהריים, כי מניין הנעדרים עליהם דווח עד כה מהתמוטטות מגדלי התאומים בעיר עומד כרגע על 3,700 בני אדם.

רבבות בני האדם, חלקם עדיין בחיים, קבורים בתוך ההריסות, המגיעות עתה לגובה בניין בן שש קומות. ניצולים בודדים הצליחו ליצור קשר עם בני משפחותיהם באמצעות הטלפון הסלולרי ולמסור פרטים על מיקומם המשוער. ההערכות הרשמיות של כוחות ההצלה מדברות כרגע על פרק זמן של חודש עד לסיום פעולות החילוץ. בינתיים, הסיכויים למצוא ניצולים הולכים ויורדים.

התקשורת אינה מורשית לדווח מאתר ההריסות. כתבים שהצליחו להסתנן למקום מעבירים דיווחים, לפיהם "נראה שהעבודה מתנהלת בקצב איטי ובחוסר ארגון". עיתון "הארץ" מדווח היום, כי "למרות מספרם העצום של האנשים הלכודים מתחת להריסות, אין תחושה של דחיפות באוויר. תחת זאת, יאוש שקט משתלט על בעלי התפקידים שליד גל ההריסות. רוב האנשים עובדים בשולי התל, רק מעטים מטפסים עליו. כלי הנדסה כבדים כמו טרקטורים ומנופים הובא למקום, שעל חלקם הניפו המפעילים את דגלי ארה"ב".

אפשר להניח, כי הביקורת המהוססת שמתחילה לטפטף בכלי התקשורת על אופן התנהלותן של פעולות החילוץ, תהפוך בקרוב לשיטפון תקשורתי. ככל שנוקפות השעות כך הולכים ואוזלים הסיכויים לחלץ בחיים את הניצולים הקבורים שם, ואם אמנם נעוצה הסיבה באופן תיפקודם של כוחות ההצלה, הרי שמדובר במחדל נוסף, חמור לא פחות מהמחדל המודיעיני שלא מנע את פעולת הטרור.

אלוף פיקוד העורף לשעבר, גבי אופיר, שעמד בראש מישלחת החילוץ הישראלית לרעידת האדמה בתורכיה, אמר היום לוואלה! חדשות כי "עדיין מוקדם מכדי לומר שהתהנהלות כוחות החילוץ איטית מדי". להערכתו, ניתן יהיה לאתר ניצולים גם שבוע לאחר האסון. "אם מישהו נכלא בתוך כיס אויר גדול, ויש לו גישה למים, הוא יכול לשרוד זמן ארוך יותר", העריך בזהירות. "ללא תנאים, אני מניח שהסיכויים יהיו קטנים יותר. לדעתי, יש אפשרות כזאת שם. בכל מקרה – סיכוייהם של מי ששהו בקומות העליונות של המגדלים בזמן הקריסה, אפסיים. מי שנמצא עדיין בחיים היה, ככל הנראה, בקומות התחתונות של המגדלים".

אופיר מסביר כי מדובר בפעולת חילוץ מורכבת מאוד. ההחלטה על תחילת הפעלתם של כלים כבדים במקום היא גורלית, משום שאלה יכולים למחוץ למוות ניצולים הנמצאים עדיין בשכבות העליונות של תל ההריסות. מצד שני, ככל שנוקפות השעות כך קטנים הסיכויים לאתר ניצולים, ויש להכניס את הכלים הכבדים לפעולה מוקדם ככל האפשר. כוחות ההצלה מחוייבים, לכן, לפעול במקום סביב השעון, ללא הפסקות כלשהן. גם כאן מונעות הנסיבות את האפשרות הזאת, ולפי הדיווחים מתבצעת הפעילות במקום לסירוגין, על שום החשש הכבד מקריסתם של בניינים נוספים באזור, שיקברו תחתיהם את המחלצים.

באשר לעובדה שכמה מן הניצולים יצרו קשר עם קרוביהם באמצעות הטלפון הסלולרי, ומסרו את מיקומם המדויק, אומר אופיר שבכדי להצילם יש לשנות את אסטרטגיית החיפושים: במקום להמשיך בעבודה רוחבית על כל השטח, יש להפנות מאמצים לאיזורים בהם, ככל הידוע, נמצאים אנשים חיים. לא ידוע אם אמנם נעשה נסיון כזה במקום.

אופיר מניח עוד, כי דווקא אל הקומות התחתונות, בהן, בהכרח, נמצאים ניצולים רבים יותר,יעלולים המחלצים להגיע רק בעוד חודש. להערכתו אפשר שמדובר בפרק זמן של כחודש ימים. במקרה כזה, יש סיכוי למצוא ניצולים רק במידה שנותרו שם חדרים בשלמותם, או כמעט בשלמותם, ולניצולים נותרו בקבוקי מים. לדברי אופיר, אין לשלול את האפשרות הזאת על הסף.