החברה להגנת הטבע עתרה הבוקר לבג"ץ נגד ההחלטה על הורדת הקו האדום בכנרת, בטענה שמדובר בהחלטה לא שקולה, שתסב נזקים קשים ובלתי הפיכים לאגם ולאיכות מימיו. העתירה הוגשה כנגד נציב המים, שר התשתיות, שר החקלאות, שר הפנים, שר האוצר, השר לאיכות הסביבה וממשלת ישראל. העותרים דורשים להוציא צו על תנאי המורה לנציב המים להסביר מדוע לא תבוטל החלטתו להוריד את הקו האדום בכנרת ל-215.5 מטר, השפל הנמוך אי פעם. טרם הוגשו כתבי הגנה.
ערכה העיקרי של העתירה הוא, ככל הנראה, הסברתי, משום שקשה להניח שבג"ץ יחליט לקבלה. זאת, משום שבג"ץ אינו יכול להתערב בהחלטות של דרגים מקצועיים, אלא אם כן ביכולתו להוכיח חוסר סבירות קיצונית שלהן. המקרה הזה, לדעת משפטנים, אינו יכול להיכלל בשיקול הדעת שנוטה בג"ץ להפעיל בעתירות מסוג זה, ומכאן שרוב הסיכויים כי העתירה תידחה על הסף.
בעתירה נטען כי החלטת הנציב עלולה לגרום לכנרת, מאגר המים הגדול בישראל, נזקים בלתי הפיכים, אשר יעמידו בספק את יכולתו לשמש כמאגר מים שפירים בעתיד. בנוסף נטען, כי החלטת הנציב מתעלמת מדעותיהם ואזהרותיהם של מומחים, היא חסרה כל תשתית עובדתית נאותה, נגועה בחוסר סבירות ובלתי שקולה. עוד טוענים העותרים, כי ההחלטה תפגע באופן קשה במים, באיכותם, באגם הכנרת כמשאב תיירות ותגרום לנזקים סביבתיים חמורים ביותר.
לא הצליח לקצץ, אז הוריד את המפלס
כתב העתירה מטיח ביקורת חסרת תקדים בנציב המים, שמעון טל, ועל דרך קבלת ההחלטות שלו. לפי הטענה, "בהחלטתו בחר הנציב להתעלם מהאזהרות ומההמלצות, אשר התריעו מפני הורדת הקו, ולגלגל את האחריות לגורמים הממשלתיים. לפיכך, נכנע הנציב והשלים עם מדיניות מים פסולה, חרף הסיכון המוכח, והתנער מאחריותו האישית".
העותרים טוענים כי טל לא הפעיל את מלוא הסמכויות המוקנות לו בחוק, היכולות למנוע את קבלת ההחלטה הגורמת נזקים נוספים לכנרת. בעתירה נטען, כי נימוקיו של הנציב, לפיהם נכשל בהחלת הקיצוצים הנדרשים בצריכת המים ולפיכך הורדת המפלס היא ברירת המחדל הסבירה ביותר, אינם מוצדקים. זאת, כיוון שבפניו עמדו המלצות ועדת ההיגוי שמונתה על ידו, וכן המלצותיהם של צוות החוקרים במעבדה לחקר הכנרת, כמו גם מסמכים בדבר הסיכונים שבהחלטה להוריד את הקן האדום. מכל אלו, נטען, מתחייבת החלטה הפוכה מזו שהתקבלה על ידו.