מה אתם רוצים? זה תמיד ככה

עונת 1993/94 החלה בצורה חלומית עבור מכבי תל אביב. אחרי ניצחון דחוק של 0:1 על עירוני אשדוד במחזור הפתיחה, הצהובים דרסו את בני יהודה 1:5 והמשיכו עם עוד תשעה ניצחונות רצופים, עד שנעצרו בתיקו 1:1 מול מכבי חיפה. באופן אבסורדי משהו, דווקא לאחר אחת מפתיחות העונה הטובות בליגה, מכבי תל אביב לא זכתה באליפות באותה עונה.

אמרנו "באופן אבסורדי משהו", כי שתי עונות אליפות של מכבי תל אביב בשנות ה-90 נפתחו עם הפסדים בדקה האחרונה. ב-1991/92, העונה שבה הגיע אברהם גרנט לקבוצה, הצהובים הובילו 0:2 על בית"ר תל אביב בדקה ה-87. לפני ששרשרת אירועים ביזארית הביאה למהפך מטורף ולניצחון בית"רי 2:3. המשחק הזה נערך באשדוד, כמו גם משחק הפתיחה של 1994/95, מול עירוני אשדוד, כששער בדקת הסיום הנחיל לחבורת גרנט הפסד 1:0. בסיום שתי העונות הללו זכתה מכבי תל אביב באליפות.

לו היה מדובר רק במשחק אחד, ניחא. עוד לפני שנות הזוהר של הקבוצה, מכבי תל אביב נהגה בשלושת העשורים האחרונים לפתוח עונות בצורה קטסטרופלית, כשלעתים קרובות הייתה מוצאת את עצמה מחוץ למאבק על התואר עוד לפני סיום הסיבוב הראשון. כך, למשל, בעונת 1997/98, שנפתחה עם שבעה משחקים ללא ניצחון, או עונת 1989/90 בה נכנעה פעמיים בשני המחזורים הראשונים וספגה חמישה הפסדים ב-11 משחקים. אפילו בעונות האליפות עצמן לא ליקקו הצהובים דבש. ב-1991/92 קרטעה ההגנה קשות וספגה תשעה שערים בארבעת המשחקים הראשונים, בטרם פרצה קדימה. ב-1994/95 נראו הרבה קלקולים מלבד ההפסד לאשדוד, שכללו גם הפסד לבית"ר ירושלים במחזור החמישי ולעולה החדשה הפועל בית שאן לקראת סיום הסיבוב הראשון. רק לאחר שאלון מזרחי, חלוץ הקבוצה, נזרק בבושת פנים היא הצליחה להחליק קדימה, בתסריט דומה לספסולו של אבי נמני ב-2002/03, עוד עונת אליפות שהחלה בצורה איומה.

אז למה כל כך מיואשים במכבי תל אביב כבר אחרי משחק אחד? כי גם הם מבינים שכדי להוציא מכונית פאר מהבוץ צריך גורר חזק. גרנט של המחצית הראשונה של שנות ה-90 היה דומיננטי יחד עם עמנואל אופיר. אחרי המחטף שביצע עם הרציקוביץ' בהדחת דרור קשטן בסיום עונת הדאבל של 1995/96 איבד את אמון האוהדים וחלק מהשחקנים, ולא הצליח להגיע לאותו מעמד. קשטן עצמו פתח היטב את עונת הדאבל, ועצבי הברזל שלו גרמו לו להעמיד את הקבוצה על הרגליים גם אחרי המשבר הגדול בחיפה במחזור הרביעי. קלינגר, שתמיד הצטייר כמי שיש לו ביצים גדולות, שם את נמני על הכוונת, מה שגרם לשאר השחקנים לתת הרבה יותר. בטווח הארוך נמני ניצח והמוניטין של קלינגר אבדו, אבל ב-2002/03 זה הביא תואר.

אלי כהן ידע בעבר גם הוא ימים יפים בשחרור קבוצות ממשבר פתיחת עונה, כמו למשל עונת 1996/97, כשלאחר התבוסה של בית"ר ירושלים 5:1 לבודו גלימט הצעיד אותה לאליפות. היי, אפילו את השנה שעברה הוא פתח עם שני הפסדים ותיקו וסיים עם המקום השלישי וכרטיס לאירופה לאחר רצף של 20 משחקים ללא הפסד. אבל האשליה של "קבוצת צמרת הנאבקת על תואר" התפוצצה בסיבוב השלישי, כשמה שיזכרו ממכבי תל אביב הוא בעיקר את הדרבי האחרון וכדורגל מכוער. האם מאמן מכבי תל אביב מסוגל לעשות את מה שעשו גרנט וקלינגר? נכון לעכשיו פשוט נראה שהוא יסיים כמו שלמה שרף ב-2000 – אחרי שני מחזורים, עם גיא לוי בתפקיד ניר לוין.