בועז יונה, מנכ"ל חברת חפציבה הנמלט, נמצא ככל הנראה ברומניה. כך לדברי חבר הפרלמנט הרומני נתי מאיר. לטענת מאיר, משטרת רומניה יודעת את מקום הימצאו המדויק של יונה, והוא הוסיף כי "בועז יונה לא יכול לצאת מכאן". בגלי צה"ל דווח כי ככל הנראה, משטרת רומניה לא העבירה למשטרת ישראל את המידע על כך.
מהמשטרה נמסר כי בידיה ידיעות שבועז יונה איננו ברומניה, וכי היא ממשיכה בחיפושיה אחריו.
כתבי 'הארץ' יהונתן ליס ומוטי בסוק מוסיפים:
גורם במשטרה המקורב לחקירה בפרשת קריסת "חפציבה" אמר אתמול ל"הארץ", שהמשטרה תזמן בימים הקרובים לחקירה עובדים ומנהלים מבנקים שונים שליוו את הפרויקטים של החברה. המקור הוסיף, ש"צוות החקירה יבדוק גם את התנהלות המערכת הבנקאית כולה מול 'חפציבה'. יש לא מעט שאלות פתוחות בהתנהלות הבנקים בפרשה". להערכת גורמים אחרים, נבדקת אפשרות שעובדי בנקים היו מעורבים בביצוע עבירות שונות, ביניהן קבלת שוחד מ"חפציבה".
המשטרה בודקת, בין היתר, את מתן האשראי לבעלי "חפציבה", משפחת יונה, על ידי הבנקים. בנוסף נבדק האופן שבו הצליחה "חפציבה" לנתב את כספי קוני הדירות מחשבונות הבנק המלווה את הפרויקטים לחשבונות פרטיים אחרים, כך שהקונים נותרו ללא ערבות לכספם.
גם הבנקים נפגעו מקריסת חפציבה
קריסת חפציבה פגעה גם בבנקים, שמימנו חלק מהפרויקטים שלה ונתנו לה אשראי. היקף החובות של קבוצת חפציבה לבנקים נאמד ב-600-700 מיליון שקל, כמחצית מסך כל חובותיה. לפני כשבועיים, מיד לאחר שהחברה פשטה את הרגל, הגישו הבנקים השונים בקשות לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים לנכסי החברה.
בבקשות אלו, וכן בדיונים המשפטיים שנערכו בעקבותיהם, העלו הבנקים טענות קשות, לפיהן קבוצת "חפציבה" רימתה אותם. נציגי הבנקים טענו, ש"חפציבה" לא הפקידה את הכספים שהועברו לה על ידי רוכשי דירות ובמקום זאת מסרה להם שהדירות לא נמכרו.
בנק הפועלים כתב בבקשתו, ש"יש חשש כי בעת האחרונה נעשו פעולות על ידי בעלי השליטה (ב"חפציבה") לריקון קופת הקבוצה וכי נתונים שהוצגו על ידם לא שיקפו נכונה את תמונת המצב האמיתית". בנק ירושלים כתב, ש"בניגוד להצהרות קבוצת 'חפציבה' בדבר קיומם של עשרות דירות מלאי בפרויקטים שונים, מתברר כי דירות אלו נמכרו כביכול תוך הצגת מצגי שווא. קיים חשש כבד כי מדובר במעשים, פעולות ומחדלים, החשודים... כמעשי מרמה ממשיים".