מחקר: ירושלים מתחרדת

ירושלים הולכת ומתחרדת, והמעמד הבינוני ממשיך לעזוב אותה: מחקר חדש של מכון [[ירושלים]] לחקר ישראל מצביע על ירידה משמעותית בחלקו של המעמד הבינוני מקרב האוכלוסייה בבירה, ועל התחרדות מואצת. מחברי המחקר, ישראל קמחי ומאיה חושן, צופים כי עד שנת 2020 יתגוררו בירושלים יותר מ-200,000 תושבים חרדים, שיהוו יותר מחמישית מכלל התושבים בעיר.

המחקר הוזמן על ידי החברה למתנ"סים ומנהלים קהילתיים בירושלים, במטרה למפות את השינויים שמתרחשים בשכונות ובקהילות השונות בעיר. אחד מהתהליכים המעניינים עליהם מצביע המחקר הוא התרחבות של האוכלוסייה החרדית הגדלה לעבר שכונות שבעבר היו בעלות אופי חילוני או דתי-לאומי: "ככל שהאוכלוסייה החרדית גדלה היא מתרחבת לאזורי מגורים סמוכים, לעבר שכונות שקודם לכן לא היו חרדיות". תופעה זו מתרחשת בעיקר בשכונות הצפוניות של העיר.

עיריית ירושלים נאבקת כבר כמה שנים בהגירה השלילית של המעמד הבינוני. מדי שנה עוזבים את ירושלים כ-17,000 בני אדם, רובם בעלי הכנסה בינונית או גבוהה מהממוצע. המחקר החדש מציין כי מגמת העזיבה של המעמד הבינוני נמשכת, ומאפיינת לא רק את האוכלוסייה היהודית אלא גם את האוכלוסייה הערבית.

הגורם העיקרי למגמה זו, טוענים מחברי המחקר, הוא נטל המסים בעיר: " בירושלים התופעה חמורה מיתר ערי הארץ בשל התחושה שרוב גדול של אוכלוסייה חלשה נשען על מיעוט קטן, הולך ומצטמצם של אוכלוסייה מבוססת".

המחקר מציין כי אחד הכלים למניעת הידרדרותה של ירושלים הם המנהלים הקהילתיים, 28 במספר, הפזורים ברחבי העיר. "אחד הצעדים למניעת מגמת העזיבה הוא הבטחת חיי קהילה משמעותיים שישפרו את איכות החיים בעיר לקבוצות אוכלוסייה מבוססות יותר", מסבירים המחברים. "הפעילות הקהילתית העצמאית, המנוהלת על ידי המנהלים הקהילתיים, נותנת לתושבים תחושה של יכולת להשפיע על עתידם וקושרת רבים למקום מגוריהם".