בשנים האחרונות נרשמה ב[[הודו]] עלייה משמעותית במספר התיירים הערבים המגיעים אליה ממדינות המזרח התיכון. לפי נתוני העיתון "א-שרק אל-אווסט" הלונדוני, במהלך השנה האחרונה נרשמה עליה של כ-20% במספר התיירים הערבים המגיעים להודו, עלייה שהתחדדה דווקא בעונת גשמי ה[[מונסון]]. ישנן מספר סיבות לתהליך התיירותי הזה, אולם על פי העיתון, הגורם העיקרי הוא "השילוב של חופשה במדינות ערב בחודשים יולי עד ספטמבר מצד אחד, והרצון של התייר הערבי לראות גשמים אמיתיים מצד שני".
בשל העלייה במספר התיירים הערבים מנסים הסוחרים ההודים לתת להם אווירה "ביתית". על פי הדיווחים, בשנה האחרונה חלה עלייה במספר דוכני השווארמה וישנן יותר ויותר חנויות המשמיעות מוסיקה ערבית.
בערים בומביי, ובמדינות גואה וקראלה מורגשת העלייה העיקרית בתיירות הערבית ובשינוי פני השווקים. יונס אל-פהד מעומן, לדוגמה, מבלה בדלהי עם אישתו ושלושת ילדיו. לדבריו, "אנו מרגישים פה כמו בבית. הכל פה באווירת המזרח". חברת הנסיעות העולמית "תומס קוק" מדווחת, כי עלייה חדה במימדי התיירות הערבית נצפתה גם במחוזות בנדיצ'רי, בנגאלור, ראג'יסטאן והימאצ'אל פרדש.
התייר הערבי דווקא מבוקש
לפי הסטטיסטיקות של "תומס קוק", בשנה שעברה ביקרו בהודו כמעט 150 אלף תיירים ממדינות המזרח התיכון. מספר גבוה במיוחד של תיירים, כ-55 אלף, הגיעו ממדינות איחוד אמירויות ערב, עוד כ-20 אלף תיירים הגיעו מאירן, כ-18 אלף מסעודיה והשאר מטורקיה, בחריין, כווית, סוריה, לבנון ושאר מדינות האזור.
העובדה שהתיירות הערבית, להבדיל מזו הישראלית, מורכבת ברובה ממשפחות עם ילדים ולא מתרמילאים, הופכת את התייר הערבי למבוקש הרבה יותר מעמיתו הישראלי. בא-שרק אל-אווסט נכתב כי "הסוחרים ההודים מנסים לנצל את הרגלי הקנייה של הערבים וזו הסיבה שהם מנסים לתת להם הרגשה ביתית".
כתוצאה מכך, מערכת הפרסום של הודו במדינות ערב הופכת למקצועית יותר. בשנים האחרונות נוסדו מספר רב של חברות תיירות המשכנעות את תושבי המזרח התיכון הערבים לבוא ולבקר בהודו. בערים רבות בהודו יש כבר פרוייקטים של תיירות שממוקדים בתיירים ערבים. כך למשל, במדינת אוטאר-פרדש במרכז הודו, הוקם אפילו משרד מיוחד שמבטיח לתייר הסקרן "טיול בעקבות המונסונים".