האגודה לזכויות האזרח עתרה היום לבג"ץ נגד [[רשות המסים]], [[המוסד לביטוח לאומי]] ומשטרת ישראל, בדרישה להפסיק לאלתר את השימוש במחסומי משטרה לצורך גביית חובות. על פי העתירה, שיטת הגבייה מופעלת בעיקר בשכונות פלסטיניות ב[[מזרח ירושלים]]. כל כלי רכב שעובר בכביש מעוכב, ואם נמצא שתלוי חוב נגד אחד בעל הרכב או בני משפחתו, נדרש הנהג להסדיר את החוב במקום, ולא מעוקל הרכב מיידית.
"הרשויות מאמצות שיטות עבודה הנהוגות בידי עבריינים בשוק האפור, תוך סחטנות, הפעלת איומים ואולטימטומים, ומבלי שניתן לאדם להתגונן או לערער על החלטותיהן ועל פעולותיהן", נכתב בעתירת האגודה.
המשטרה כחברת אבטחה
לדברי עו"ד טלי ניר מ[[האגודה לזכויות האזרח]], הסמכות המשטרתית להקמת מחסומי דרכים מוגבלת בחוק לשמירה על ביטחון הציבור בלבד. השימוש במחסומים לצורך גביית חובות, כפי שנעשה באורח שגרתי במזרח ירושלים, לא אושר מעולם בידי המחוקק.
בעתירתה, מציגה האגודה לזכויות האזרח עדויות רבות הסותרות את טענת המדינה כאילו גביית המסים נלווית למחסומים שמטרתם העיקרית ביטחונית. "השוטרים במקום כלל אינם עוסקים בבדיקות בטחוניות בכלי הרכב או בחפצי הנוסעים, ואפילו לא בודקים את תעודותיהם", נכתב. למעשה, המשטרה מהווה במחסומים אלה מעין "חברת אבטחה" של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, ולטענת האגודה, אף מקבלת תשלום עבור כך.
פרקטיקת מחסומי הגבייה אינה חוקית, שכן הדרך היחידה לגביית חובות, הפתוחה בפני הרשויות, היא בדרך הקבועה בפקודת המסים, המחייבת את הרשויות להוציא כתב הרשאה לגובי המס, שרק על פיו יכולים הגובים להגיע לבית החייב, ולעקל את מיטלטליו.