בנק ישראל מפרסם היום כי החוב הממשלתי הכולל (הפנימי והחיצוני) הגיע בתום המחצית הראשונה של השנה ל-426 מיליארד שקל - עלייה של 1.3% לעומת סוף שנת 2000, מגמת הירידה ביחס החוב הממשלתי התוצר נותרה ללא שינוי.
בין סוף שנת 1995 עד שנת 2000 ירד יחס החוב בתוצר ב-15 נקודות האחוז ובשנת 2000 חלה ירידה של 8 נקודות האחוז - ירידה שמבטאת מדיניות של הפחתה בשיעור הגירעון התקציבי, גידול בתוצר, שיעור אינפלציה נמוך ויציבות בשער החליפין.
במחלקה המוניטרית מדגישים כי יחס החוב לתוצר הינו אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים זרים, כך שככל שיחס זה יורד נתפס המשק בעיניהם כיציב יותר. כמו כן, אחד התנאים המרכזיים שנקבעו בכללי מאסטריכט להצטרפותם של משקים לאיחוד המוניטרי האירופי הינו חוב שלא עולה על 60 אחוזי תוצר, או תוואי ירידה ברור של החוב לקראת שיעור זה.
השוואה של יחס החוב לתוצר במדינות נבחרות מלמדת כי על אף הירידה החדה ביחס החוב לתוצר בשנת 2000, הוא עדיין גבוה משמעותית מהממוצע של המדינות המפותחות.
במחלקה המוניטרית מסבירים כי חוב ממשלתי כה גדול, כמו זה שעדיין שורר בישראל, גורר תשלומי ריבית שנתיים גבוהים המהווים מדד לנטל החוב הממשלתי על המשק, בסדר גודל של כ-5 אחוזי תוצר, שהם כ-24 מיליארד שקל מדי שנה.
בבנק מציינים כי בישראל חלה ירידה בתשלומי הריבית, והם עומדים על 5.2 אחוזי תוצר בשנת 2000 ועל 6.2 אחוזים במחצית הראשונה של 2001. זאת, לעומת שיעורים הגבוהים מ10%בשנים 1995 עד 1998.
על אף ירידה זו, שיעור תשלומי הריבית בישראל עדיין גבוה יחסית לזה ששורר במדינות מפותחות שעמד בממוצע על 2.8 אחוזים בשנת 2000. בארה"ב היווה שיעור זה 2.6 אחוזי תוצר, בגרמניה 2.8 אחוזים. ביפן 1.3 אחוזים, ובצרפת 2.9 אחוזים. הפרש משמעותי זה נובע בעיקר מגודלו של החוב הממשלתי בארץ - העומד, כאמור, על 91 אחוזי תוצר, לעומת 72 אחוזי תוצר במדינות המפותחות.
החוב הפנימי בישראל מהווה 73% מהחוב הכולל והיתר - 27% - הוא חוב חיצוני, הרכב שלא השתנה באופן מהותי משנת 1995.
בנק ישראל: החוב הממשלתי גדל ב-1.3% במחצית הראשונה השנה
גולן פרידנפלד
11.9.2001 / 11:18