ח"כ אחמד טיבי, יו"ר מפלגת רע"מ-תע"ל, יצא במאמר נוקב בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" נגד מדיניותה של ישראל. במהלך המאמר תוקף טיבי את מה שהוא מכנה "חיידק הגזענות שדבק בכל שכבות החברה, ההתעלמות מהאחר הפלסטיני והשמירה הישראלית על הזהות היהודית, דרך נקיטה מתמדת בדרכים פסולות וגזעניות".
טיבי כותב כי "הגזענות בישראל הפכה לזרם המרכזי בחברה. הגזענות עברה מהרחוב לכנסת והיום אנו חוזים באופן יומיומי בשרים גזענים ובחברי כנסת גזענים". לדבריו, "הגזענות הזו מסייעת להם להגן על הזהות היהודית שלהם מכל מה שהוא ערבי או אחר, והם עסוקים בחקיקה של חוקים גזענים, דוגמת זה האחרון, בנוגע ל"קרן קיימת לישראל" שמאפשר מכירת אדמות ליהודים בלבד".
טיבי טוען שהזרם הציוני בישראל אינו מאפשר ראייה אמיתית של ההיסטוריה של המדינה. "הציונות הוא עדיין הרעיון שמושל ברוב חלקיה של החברה הישראלית. הוא מושל בדעתם של אלו שבאו מכל קצוות תבל, נכנסו ליפו ולרמלה, הרסו את בירווה ואל-לג'ון (שניים מ-450 הכפרים הפלסטינים, שהיו קיימים בשטחה של ארץ ישראל ושנחרבו במלחמת העצמאות י"מ) וגירשו את תושביהם".
טיבי יוצא נגד הביקורת הקשה שהוטחה בשרת החינוך יולי תמיר שביקשה ללמד על ה"נכבה" הפלסטינית דרך ספרי הלימוד בערבית. "למגרש יש נקודת מבט", כותב טיבי, "ולמגורש יש נקודת מבט אחרת". עם זאת, לדבריו, "הציונות לא יכולה להעלים את הדעה האחרת. תלמידינו מודעים לאמת המרה של ההיסטוריה שלהם. הם יודעים זאת דרך הוריהם, בתיהם ובתי הספר שלהם, והיה זה אך טבעי שהם גם ילמדו על הנכבה בספרי הלימוד שלהם". טיבי טוען ש"דווקא התלמידים היהודים צריכים ללמוד על הנכבה. דווקא הם צריכים ללמוד כיצד באמת קמה מדינת ישראל ומה ההיסטוריה של אלו הגרים איתם בארץ".
לא יותר טובים מהצרפתים באלג'יר
"אנו יודעים היטב מי אנו", כותב טיבי, "אנו יודעים שאנו הבעלים המקוריים של הארץ הזו". לדבריו, "אנו מכירים את צמחי הארץ הזו, את הזעתר ואת עץ הזית. אנו מכירים כל גרגר באדמת ארצנו. יש לנו זכויות על הארץ זאת ולא רק זכויות בתוך הארץ הזאת. אנו יודעים היטב שהאזרחות שלנו כאן נובעת מזכותנו עליה". טיבי יוצא נגד ישראל וטוען ש"אתם לא טובים יותר מהצרפתים באלג'יר או מהאמריקאים בוויטנאם. אל-קודס ושכם צריכות להיות בידי בניה. כמו שאלג'יר חזרה לבניה כך גם פלסטין. היא שייכת לבעליה ולא לכובשיה".
טיבי מסיים בכותבו, כי "המאבק בתוך ישראל נגד הגזענות מצריך אורך רוח ומאבק משותף עם גורמים בחברה היהודית. אך גם גורמים אלו הפכו לנגועים בחיידק הגזענות". הוא מאשים גורמים בחברה שהם מתעלמים מהגזענות כלפי הערבים ושותקים בנוגע לעוול המתבצע נגד הפלסטינים. "השקט וההתעלמות הזו היא סם החיים של הגזענים", כותב טיבי ומצטט את [[מרטין לותר קינג]]: "בסופו של דבר אנו לא נזכור את דבריו של אויבינו, אלא את השתיקה של ידידינו".
טיבי פונה אל "אלו מכם המפחדים מהאמת" וטוען ש"אתם מפוחדים מהרגשות הלאומיים שלנו, מפוחדים מהאזרחות שלנו. העבר שלנו הוא בארץ הזו, וגם ההווה והעתיד".