האהבה היא צהובה

ללהקת חמש תמיד היתה לי סימפטיה מיוחדת, ועל מנת שתבינו על מה אני מדברת אפתח בגילוי נאות: אני, מ. וינטר, בחורה שכבר ראתה איבר או שניים בחיים שלה, השתתפתי כמתחרה בתוכנית "המצעד" של איריס אברמוביץ'.

זה לא שרציתי להשתתף, באמת, אפילו אין לי כבלים בבית, אבל לצערי הגורל צלצל אליי בדמות המפיקה הנמרצת של התוכנית, ולמרות שהסברתי לה שאני עסוקה בבטן גב על הגג היא הגיבה בתוקפנות ואמרה שיש להם תוכנית ראשונה והם צריכים מתמודדים מראש, ובמטותא ממני. כששאלתי אותה מאיפה, לעזאזל, יש לה את הטלפון שלי, היא רק אמרה: "את ברשימות שלנו". מכיוון שוויכוחים עם מפיקות אסרטיביות איננו התחום החזק שלי, ועוד לא מצאתי את הזמן לטלפן לאריק קנלר שייצג אותי (אני שוקדת על בוק לבטי רוקוואי, בהפקת אביבית חזקיה), מצאתי את עצמי רשומה לתוכנית של יום שלישי. הנושא: פייב. וזה הדבר הבא שאני זוכרת:

איריס אברמוביץ': "אז מעיין...!! את מעריצה של פייב?!!".
- "כן".
- "ואוו. ויש לך מחברת כזאתי שאת מדביקה בה את מה שכותבים עליהם בעיתונים?!".
- "אה...לא".
- "והיית בהופעה שלהם?!!?".
- "אה... לא".
- "מעיין, את לא נשמעת לי כל כך מעריצה!".
- "אני חושבת שהם נראים ממש טוב".
- "אכן. ומי הכי חתיך?!".
- "אהה... ג'יי?".
- "יופי. אז עכשיו כל פעם שתדעי את התשובה תצעקי ג'יי, בסדר?!".
- "כמו שאני צועקת איתו בזמן יחסי המין?".

למזלי, לא שאלה אותי איריס לגילי, שכן אם היה מתברר שאינני בת 13 היתה כל תרמית המפיקה נחשפת! (ואז, מי יודע, אולי איריס היתה נאלצת להתפשט שוב פעם). את הרמה הכללית של התוכנית הרימה סיוון (או סתוונית, או משהו כזה), שרמוטה צעירה כבת 15, שחיש מיהרה להשפיל אותי, והצהירה: "לי כן יש מחברת, ואני הייתי בשתי ההופעות שלהם!".

"ואוו", הנהנה איריס בהבנה (זאת אומרת, אני משערת שהיא הנהנה, כי כמו שאמרתי, אין לי כבלים, ואני מניחה שלכל סימן קריאה מתלווה לפחות הנהון אחד). ואז התחילה איריס לירות שאלות בקצב. "מי הכי צעיר?! מי הכי מבוגר?! מי היתה חברה של ריץ' ? מה שם החיבה של סקוט?! עם איזה נייר טואלט מעדיף שון לנגב את התחת?! ".

אינני רוצה להכביד בפרטים ורק אסכם שבסוף, אני זכיתי בבייבי גי'-שוק תכול, וסיוון בכלום. קשה לי להבין למה מחלקים בטלוויזיה כאלה שטויות למתחרים ומדוע לא משקיעים באיזה "רולס רויס" טוב להעברת שעות הפנאי, אבל אין לי זמן לזה עכשיו, תיכף רון קדמי בא לצלם אותי לבוק, אני חייבת לשים מעט רוז'.

אז היינו עם פייב, הבחורים להם אני חבה את הקריירה הטלוויזיונית שלי. לדיסק החדש קוראים "קינגסייז", שזה, לפי מילון אוקספורד אנגלי- אנגלי- עברי שלי, "גדול מאוד". קראתי בבטאון הגברים היוקרתי "בלייזר" שהממוצע הגברי עומד על 16, ואני מאוד מקווה שפייב מנויים על העיתון הזה ומבינים את גודל המחויבות.

עניין אריתמטי נוסף הוא שלמרות שעל עטיפת הדיסק מצוינים 13 שירים בלבד, הדיסק מכיל 26 (!) רצועות, ואפילו מישהי כמוני, עם 54 בבגרות במתמטיקה, יכולה להבין שמשהו פה הם בטוח לא ספרו בסדר. אגב, אל תתנו ל-54 במתמטיקה שלי להטעות אתכם: למדוד עם סרגל אני יודעת ובצורה מדעית.

הגענו לאזור המשעמם של הביקורת: התקליט עצמו. אשתדל לקצר ולחזור לעיקר. התעסקות בדיסק החדש של פייב כרוכה בכאב ראש לא קטן - את הדיסק אפשר להכניס למחשב, ואם אתם מחוברים לאינטרנט, תוכלו להגיע גם ל"אתר הסודי של פייב", שרצוי לקרוא לו "האתר המשעמם של פייב" (קצת תמונות חתומות, קצת שומרי מסך, אין תמונות עירום).

ואם כל השטיקים הללו לא מספיקים - אז בדיסק יש גם שתי רצועות נסתרות, שרק אם אתם מהאנשים שנוטים להשאיר דיסק מתנגן במערכת אחרי שהוא נגמר, ייתכן שתצליחו לגלותן. בסך הכל הדיסק עצמו הוא בכלל לא רע, למרות שאם מנסים להקשיב למילים, הוא נשמע כמו משפט התחלה אחד ארוך. כמו שהם שרים בסינגל הראשון: "אם את רוצה לרקוד, בואי ניקח את הסיכון" (מה שמעלה את התהייה - על מה הם מדברים לעזאזל?!).

הדיסק החדש הוא כביכול "בוגר" יותר, ולראייה, על 10 שירים שמחים הצלחתי לספור גם 5 שירים עצובים, כמו “Closer to you", שמאיים להיות הסינגל הבא (לא כדאי. פייב הרבה יותר טובים בלהיות שמחים מאשר מדוכאים/ממורמרים/סובלים מאהבה נכזבת. כדאי שילמדו את ממני את הכלל: אהבה נכזבת זה כשהגבר שלך לא מצליח להתניע את העסק). אני מהמרת שהלהיט הבא שלהם יהיה הכיסוי לשיר הנושא של גריז, שמשום מה נקרא “Rock the party ", והשיר המרגש שאיתו הם יסגרו הופעות יהיה “On top of the world ", שקצת מזכיר את “We are the world ".

וזהו בעצם. הרבה הפתעות אין בדיסק. כל מי שיקנה אותו יקבל בדיוק את מה שהוא מכיר. אם פייב היתה להקת בנים רצינית, הם כבר מזמן היו צריכים לעשות לעצמם פאדיחות כמו לאבד חבר להקה, להתמכר לסמים קשים או לצאת עם יעל בר זוהר. אבל הדבר הכי שערורייתי שהם עשו היה לבוא פעמיים לישראל ולא להספיק לבדוק אותי מקרוב. לך תבנה מדינה עם אנשים שמאמינים בשלטון חוקתי.