כותרת

ההתחלה נגד הסקנדינביות היתה דווקא מעודדת. באוגוסט 1992 הפועל פ"ת גברה בחוץ על סטרומסגודסט הנורבגית 0:2 מצמד של מני בסון, וצלחה את הסיבוב המוקדם של גביע המחזיקות כשהשלימה ניצחון ביתי באותה תוצאה.

ואז התחילו הצרות. במוקדמות מונדיאל 94' פגשה נבחרת ישראל שתי נבחרות סקנדינביות, שבדיה ופינלנד. נכון, זה נגמר לא טוב. בנובמבר 92' טל בנין אמנם כבש לרשת השבדית, אבל איצטדיון ר"ג ראה את הבלונדינים עולצים עם 1:3. לא נפתח עכשיו את הפצעים עם ה-5:0 הקטלני שקיבלנו בחוץ.

בסיום אותו קמפיין ישראל השיגה את ניצחונה ההיסטורי בחוץ על צרפת, ושבועיים אחר כך חילצה תיקו ביתי נגד אוסטריה. העם היושב בציון כבר חשב שהנה, גם אירופה כבר קטנה עלינו, אבל אז בא ההפסד הביתי נגד פינלנד, 3:1, שהחזיר אותנו למציאות ובצורה כואבת.

בית"ר ירושלים לבטח לא תרצה לזכור את המפגש האחרון שלה עם קבוצה נורבגית ב-1996. היתה זו בודה גלימט שניצחה 1:2 את המשחק הראשון במוקדמות גביע אופ"א, ואז הגיעו "הדייגים" לטדי ופירקו את בית"ר עם 1:5 מהדהד. סתם בשביל הטריוויה, טרטיאק כבש לאנשי המנורה.

באוגוסט 1997 פגשה הפועל פ"ת את ויילה, סגנית אלופת דנמרק, במסגרת מוקדמות גביע אופ"א, ושוב הוכיחו המלאבסים שהם אולי נקודת האור הישראלית היחידה בהתמודדויות מול הסקנדינבים. תיקו 0:0 בחוץ וניצחון 0:1 של הכחולים באורווה, העלו את שחקניו של המאמן ניר לוין לסיבוב השלישי במוקדמות הטורניר.

בתחילת עונת 1997/98 היתה זו הפועל ת"א שעברה במוקדמות גביע אופ"א את פינפה הלסינקי, בשתי תוצאות זהות: ניצחון 1:3 בבית ובחוץ. בשלב הבא הדיחה סטרומסגודסט הנורבגית את הפועל ת"א, לאחר שהפסידה בחוץ 1:0, ניצחה בבית 0:1, אבל נכנעה בדו קרב בעיטות עונשין 4:2.

את ה-13 בנובמבר 1999, אף חובב כדורגל ישראלי לא ישכח, וודאי לא כותב שורות אלה, שצפה מתחתיתו של שער 3 בנבחרת ישראל נתפסת עם המכנסיים למטה, מתנפצת לרסיסים, ומקבלת 5:0 משפיל ומרשים מנבחרת דנמרק. נבחרת הדינמיט הסתפקה בגומלין ב-0:3, ועלתה ליורו 2000.