הליגה הערבית

המלחמה הפנימית של אכרם

נשאת אכרם יכול היה להיות הכדורגלן העירקי הראשון בליגה בכירה באירופה, אבל משהו עוצר אותו. האם זאת באמת טראומת המלחמה?

יוני מנדל
28/07/2007

נשאת אכרם עוד לא בן 23, אבל הוא כבר יכול להיות מוכתר בתואר הכדורגלן העירקי הטוב בעולם. לפני כשלושה שבועות, עם תחילת אליפות אסיה לכדורגל, היו כמה פייבוריטיות על הנייר, ובראשן אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, אירן וערב הסעודית. עירק לא הוזכרה כפייבוריטית, אבל באתר הרשמי של האליפות נכתב על הנבחרת העירקית שלא ברורה עדיין היכולת שלה. "הכל יכול להשתנות", נכתב, "הכל תלוי באכרם".

במהלך שלושת השבועות הללו אכרם באמת עשה את הבלתי ייאמן. עם קצת עזרה מידידים, כמו יכולת ההבקעה המצוינת של יונס מחמוד, אכרם הצעיד את עירק לגמר הראשון שלה אי פעם באליפות אסיה בכדורגל. את הפייבוריטית אוסטרליה, על שלל כוכביה, מחצה עירק 1:3. אכרם כבש את הראשון בבעיטה חופשית מ-25 מטרים ובישל את השני. בסיום המשחק הקשר גם נבחר לאיש המשחק. הוא בישל עוד גול נוסף במשחק נגד ויאטנאם ונבחר עוד פעם ל"איש המשחק" בתוך חמישה משחקים. ביום ראשון הוא ינסה להיות העירקי הראשון שגם מצעיד את הקבוצה שלו לגמר גביע אסיה, וגם מנשק בסוף גביע.

מגלי הכישרונות האירופאים לא היו צריכים את 21 הימים האחרונים בשביל להשתכנע שאכרם צריך לשחק באחת הליגות הבכירות של אירופה, דבר שאף עירקי לא עשה עדיין. לפי הפרסומים הוא כבר קיבל הצעות מרוסיה, אנגליה, ספרד ואיטליה. הצעה אחת מסנדרלנד של רוי קין היתה כבר ממש קונקרטית, אוטוטו לפני סגירה, אבל ככל הנראה, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, אכרם ישחק בזמאלק המצרית. אכרם יכול היה כבר לחתום באנגליה ולהיות העירקי הראשון בהיסטוריה בליגה בכירה באירופה. איראנים עשו זאת, כדורגלנים ממדינות לא פחות בעייתיות פוליטית לא ויתרו על האפשרות להתקדם ולשחק לצד השחקנים שהם רואים בטלוויזיה, אבל אכרם לא ממש הולך אחרי הפיתוי. למה, ארבע שנים מאז פלישת הכוחות בראשות ארצות הברית (וביניהן בריטניה ואוסטרליה) לעירק, תהיה לאכרם בעיה לשחק בבריטניה? האם יכול להיות שהוא מעדיף לשחק במדינה ערבית ולא אירופאית בגלל סיבה זו או בגלל סיבות אחרות? האם זה נכון שיהיו עירקים שלא יראו בעין יפה את בחירתו של הקשר העירקי לשחק דווקא שם? והאם יש לכל ההשערות האלו קשר להודעת זמאלק המצרית, כי אכרם כבר אישר, במפתיע, את חתימתו שם?

התשובות לכך חלוקות. עם זאת, רמז לכך ניתן אחרי הניצחון העירקי על אוסטרליה. תגובות עירקיות רבות של הכותבים התייחסו לעובדה שאוסטרליה היא חלק מאותם כוחות ברית הנמצאים בעירק. "תודה לאל שניצחנו את אלו שכובשים את ארצנו. ראיתם איך שברו השחקנים העירקים הגיבורים את האוסטרלים המתנשאים והגזענים. אינשאללה, קרוב היום בו הם יובסו ויברחו מעירק", היא רק דוגמה אחת שנכתבה בסוכנות הידיעות העירקית "אינה". כנראה שהטראומות הטריות במוחם של העירקים משפיעות גם על אכרם.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל

השחקן העירקי הטוב בעולם

אכרם נשאת נולד ב-12 בספטמבר 1984 באל-הילאל, עיר הממוקמת דרומית לבגדד. מגיל צעיר הוא החל לשחק כדורגל וכבר בגיל 12 כיכב בקבוצת הנוער של "הכוח האווירי העירקי". בגיל 16 החל הקשר לשחק בנבחרת המשטרה העירקית (אל-שורטה), ומה שנשמע אולי קצת לא רציני, הפך תוך שנתיים לרציני מאוד. לפני שמלאו לו 18 הוא קיבל זימון לנבחרת האולימפית העירקית ובמשחק הבכורה שלו, בו הפסידה עירק לערב הסעודית, הוא היה גם השחקן הצעיר ביותר על המגרש וגם המצטיין.

ציידי הכשרונות הסעודים ראו אותו ובסוף אותה שנה הוא הפך לליגיונר העירקי הראשון המשחק בערב הסעודית. עם זאת, קבוצתו הסעודית הראשונה, א-נסר, היתה קטנה עליו. הדיבורים על כך שהוא עושה הכל על המגרש אבל לא זוכה לתמורה כלכלית הובילו אותו לאחר שנתיים להיענות להצעתה של קבוצת א-שבאב הסעודית. שנתיים לאחר מכן, כשהוא בן 22, הניף אכרם נשאת את גביע האליפות הסעודי, נבחר לשחקן הזר המצטיין במדינה, והיה לשחקן העירקי הטוב בעולם.

ההצעות האירופאיות לא איחרו להגיע. לוקומוטיב מוסקבה הייתה הראשונה לפנות אליו ולהציע לו חוזה שמן לשנתיים, ואפשרות לשחק בצ'מפיונס ליג. אכרם לא נסע למוסקבה. הסוכן שלו טען שההצעה לא הייתה מספיק טובה, אבל באתרי החדשות העירקים אמרו שאכרם גם לא מספיק רצה. אחרי זה הסוכן שלו אישר שיש גם הצעה מספרד, אבל בסופו של דבר אכרם נשאר בערב הסעודית. לאחר מכן הופיעה ידיעה על קבוצה איטלקית אלמונית שמעוניינת בו, אך זו נשארה באלמוניותה ואכרם נשאר בסעודיה.

לבסוף הגיעה ההצעה הכי קונקרטית, מסנדרלנד האנגלית, שתשחק בשנה הבאה בפרמייר ליג. אכרם היה נשמע להוט והתבטא בצורה נחרצת. "תמיד חלמתי לשחק באירופה", הוא אמר בהתלהבות לעיתונאים שצבאו עליו, "וגם רוי קין, המנג'ר של סנדרלנד, הוא אחד השחקנים שהכי הערצתי". הכל היה נראה מוכן לרגע האמת. גם הסוכן שלו כבר החל לספור את הכסף. החתימה הראשונה וההיסטורית של שחקן עירקי באנגליה הייתה קרובה מאי פעם. אבל אז, ברגע האחרון, הודיעה קבוצת זמאלק מקאהיר, שמייד עם סיום אליפות אסיה תוכרז רשמית העברתו לקבוצה. הקשר לא הכחיש. זמאלק גם הודיעה שאכרם הסכים לתנאים. למה בעצם? אין עדיין תשובה מוחלטת.

פלסטיני ישחק בליגת העל?

במידה והדיווחים נכונים, לא ברור מה גרם לשחקן העירקי לוותר על מוסקבה, אנגליה ואיטליה ולהעדיף על כל אלו את הקבוצה המצרית. משיחות עם כמה אישי כדורגל המכירים את הכדורגל העירקי עולה שמדובר בבליל של סיבות. אולי לאומיות, אולי פוליטיות, אולי חברתיות, אולי כלכליות, אולי של אגו ואולי כולן גם יחד.

מוחמד סבאח, מאמן נבחרת הכדורגל הפלסטינית, מכיר את אכרם היטב. "נפגשתי איתו באופן אישי מספר פעמים בכל מיני הזדמנויות, ואפילו שני מפגשים רשמיים בין הנבחרות התקיימו בהדרכתי", אומר סבאח. לדבריו, "פעם אחת לפני כמה חודשים, באליפות מערב אסיה, אז הפסדנו 1:0 בדקה ה-87 ופעם נוספת לפני כשנה במוקדמות אליפות אסיה, אז סיימנו איתם בתיקו 2:2".

לדבריו, "אכרם הצטיין בשני המשחקים. מדובר בשחקן חזק מאוד, המשחק בצורה פיסית. יש לו יכולת טכנית משובחת, ולמרות גילו הצעיר יש לו המון ניסיון. לא הרבה פעמים רואים מנהיג כל כך צעיר על המגרש". לגבי ההחלטות המקצועיות שלו סבאח לא שולל את האופציה הלאומית. "המדינה שלו נמצאת תחת כיבוש אמריקאי-בריטי", אומר סבאח, "הוא כנראה חושב שלשחק באירופה בימים האלו, ובמיוחד בבריטניה, היא לא ההחלטה הכי נכונה פוליטית עבורו. יכול להיות שיהיו כאלו בעירק שלא יקבלו את זה יפה". כמו כן, "הוא רוצה כנראה להראות את הרגשות העירקים הלאומיים-ערביים שלו בכך שהוא נשאר לשחק באחת ממדינות ערב, ולא באחת ממדינות אירופה".

סבאח מסייג את דבריו. "יכול להיות שהוא גם מסתכל על הדברים מנקודת המבט של העולם הערבי והוא רוצה לשחק קודם כל באחת משתי הקבוצות הכי טובות בעולם הערבי. תזכור שזמאלק הוא מועדון מצוין וכל העולם הערבי נחלק לאוהדי זמאלק מול אוהדי אל-אהלי". עם זאת, "אני בטוח שהמצב הפוליטי מבלבל אותו לכאן או לכאן". לדבריו, "למרות שזה לא אותו המצב, הרי לא תמצאו שחקן פלסטיני שישחק היום בישראל, נכון?".

בזמאלק הוא יהיה מספר 1

גם ג'אודת עודה, עורך ומגיש תכנית הספורט בערבית ברשות השידור, טוען שאם אכרם יחתום במצרים יהיו לכך מספר הסברים: ספורטיבי, חברתי ולאומי. לדבריו, "מדובר בבחור שעוד לא מלאו לו 23. המסגרות הכי בכירות שהוא שיחק בהן היו עד היום ערב הסעודית ונבחרת עירק. זה לא כדורגל ברמה בינלאומית גבוהה, וגם לא כדורגל ברמה ערבית טובה". עודה מסביר ש"בערב הסעודית אין ליגה ברמה גבוהה. בנוסף לכך, בעירק הנבחרת הלאומית חוששת להתאמן במקום פתוח, מתאמנים בסתר, לא מרבים להיפגש, מתאמנים ללא קהל, נאלצים לברוח לירדן להתאמן שם ועוד ועוד. כל התנאים הללו לא מכינים שחקן באמת ובתמים למשחק באחת הליגות הבכירות בעולם". לדבריו, "יכול בהחלט להיות שאכרם חושש. שהוא עדיין לא מרגיש מלא ביטחון. יכול מאוד להיות שהוא מעוניין להשתפשף עוד שנה שנתיים בקבוצה בעלת חשיפה בינלאומית, אבל באחת ממדינות ערב. זמאלק היא דוגמה מצויינת לשילוב הזה".

עודה מתייחס גם למצב הפוליטי בעירק, שלדבריו יכול מאוד להיות שמשפיע גם על אכרם. "המתיחות בין המערב לעירק היא דבר שמושרש חזק מאוד בחברה העירקית", הוא אומר לוואלה! ספורט. "למרות שיש דיבורים על התחזקות הקשר העירקי-אירופי ברמה הרשמית, הרי שברמה העממית, ברמת הרחוב וההמונים, יש עדיין שנאה בעירק כלפי המערב. השנאה הזו לא השתנתה ואף התגברה. הדיבורים האלו ומה שכתוב בעיתונים העירקים וההרג הרב בעירק ישכנעו אותו בסופו של דבר להעדיף קבוצת כדורגל ממדינה ערבית".

ח'אלד אבו זאהר הוא כתב ספורט המסקר את הנבחרת העירקית עבור סוכנות הידיעות "רמאטאן". לדבריו, "אי אפשר להשוות בין המצב בפלסטין לבין זה של עירק, ואי אפשר לטעון שיחסי ישראל-פלסטין דומים ליחסי בריטניה-עירק". לדבריו, "רבים בחברה העירקית מקיימים קשרים עם בריטניה ומבדילים בין השלטון לבין האנשים". כמו כן, הוא מזכיר. "החברה בעירק מפולגת מאוד, יש כאלו שהם בעד השלטון החדש וכאלו שמתנגדים לו נמרצות. יכול להיות שאכרם פשוט לא רוצה להיות סלע המחלוקת וההחלטה לשחק בזמאלק היא עבורו הרבה יותר פשוטה". לדבריו, יכול להיות עוד הסבר והוא האגו של אכרם. "הוא תמיד היה מספר אחד", אומר אבו-זאהר, "ובסנדרלנד הבהירו לו שהוא יצטרך להיאבק על מקום בהרכב. אני לא בטוח שזה קוסם כמו לשחק בהרכב הראשון של אחת משתי קבוצות הכדורגל הכי טובות העולם הערבי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully