כמה טוב שהיא ערביה

הערת הסיום של צדי צרפתי כשופט ב"כוכב נולד" ביחס למרים טוקאן עת הודחה מהתוכנית, "אנחנו אוהבים אותה רק בגלל איך שהיא שרה" באה להגיד שהאהבה שקיבלה מצוות השופטים נבעה רק מהיכולות הקולית שלה ולא בשל זהותה הערבית.

צדי צרפתי, שחזר לשם ההדגשה על הערתו שלוש פעמים, מציג בדבריו את עיקרי הגישה הנאורה והליברלית המבקשת להתעלם משאלת המוצא והגזע. לטענתו עבורו ועבור השופטים הנוספים טוקאן היא בדיוק כמו כל מתמודדת (יהודיה) אחרת הנבחנת לפי יכולתה הווקלית בלבד.

ניתן לטעון שהתייחסות מסוג זו שהציג צרפתי - המבקשת להתעלם מסממני זהות כמו צבע עור, מוצא, גזע ודת - מאפשרת למיעוטים השונים המצויים בישראל לקחת חלק באירועי התרבות של הגוף השולט ולכן יש לתמוך ולקדם אותה. אלא שהדברים לא באמת פועלים כך. לא רק שלא ניתן להתעלם מהמטען האתני שמביאים עימם המתמודדים בכוח אמירה בלבד, אלא שההתעלמות הזאת, למרות הכוונות הטובות שהיא נושאת עימה, מבטלת את הזהות הייחודית של משתתפים מקבוצות מיעוט ומנכסת אותם לזהות ברירת המחדל הלאומית וההגמונית.

יחודה ועוצמתה של "כוכב נולד" ביכולת לקרב בין פריפריה ומרכז ולהעניק למגוון גדול של קולות וזהויות המתקיימים בחברה הישראלית מקום על הבמה. יכולת זאת נותנת קול, גוון וצבע לקהלים שונים ומגוונים ומעניקה לקהל הצופים ערך מוסף של בחינה מחודשת של מה שנתפס קודם לכן כמובן מאליו. בדומה לזמר מזרחי דתי כמו יהודה סעדו שזכה במקום הראשון של "כוכב נולד" בעונה הקודמת ואתגר את ההגמוניה האשכנזית חילונית של הפריים טיים בביצועו המרגש ל"שדות של אירוסים", קולה וזהותה של טוקאן ייצרו קריאה מרגשת ומחודשת של שירים קנוניים והעניקו להם נופך חדש.

הקסם הזה, אותו ציינו השופטים ואותו חשו הצופים בבית, לא התרחש בגלל ההצלחה לעצום עיניים ולהתעלם מהעובדה שטוקאן היא זמרת ערבייה, אלא מכיוון שכאשר היא שרה "הכניסיני תחת כנפך," קיבל השיר משמעויות עמוקות וחדשות אודות הרצון להשתייך. באופן דומה "הדרך אל הכפר" - "אל הדרך הקסומה של ילדותי/אני שבה בחסות הערפל/ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם/כמו נוגעת בארץ ישראל" - זהותה של מבצעת השיר העניקה לו רובד נוסף של מקום לכפר ערבי בתבנית הנוף הארצישראלית.

אי אפשר להפריד את הזהות האתנית מהביצועים הבימתיים של המתמודדים, באשר דווקא מגוון הזהויות שמציגה התוכנית מצליח לאתגר את המרכז השבע, בעל האפיונים הברורים של לאום ומוצא, שניבט מכל עבר בערוצי הטלוויזיה המסחרית. יכולתה של "כוכב נולד" להציג במרכז הבמה והפריים טיים את הקולות ה"אחרים" והפריפריאלים של המדינה אינו דבר שיש להתנצל עליו או להסביר אותו. מוטב במקום זאת לדאוג שהייצוג החשוב הזה יתקיים במקומות נוספים.