הפליטים - מסע שלא נגמר

הפליטים מאפריקה - מבט מקרוב

61 פליטים מצטופפים במבנה ישן בת"א. האם ישראל, המדינה שהוקמה ע"י פליטי שואה, נוהגת באנושיות? כתבה ראשונה בסדרה

שרון נובק
21/07/2007

ד' ומ', אחים בני 22 ו-23 מ[[סומליה]], הגיעו לישראל כפליטים לפני כשלושה שבועות. בעשר השנים האחרונות הם עברו מסכת של התנכלויות, אלימות, שיעבוד ואובדן. כל עוונם הוא השתייכות לשבט הלא-נכון - הם נולדו וגדלו במשכנות העוני של הבירה מוגדישו, ונידונו מיום היוולדם לאפליה. זכרונות הילדות שלהם כוללים אלימות, השפלות ומצב מתמיד של חוסר הגנה ושל התעמרות שרירותית מצד הרשויות ומצד בני השבט השליט.

ד' ומ' הם רק שניים מבין 61 הפליטים האפריקאים המצטופפים בחלל קטן בבניין ישן בדרום תל אביב. כולם הגיעו בחודש האחרון לישראל - הדמוקרטיה היחידה באופק הנראה לעין האפריקאית. יחד עם אלפים רבים נוספים, הם נמלטו ממלחמות פוליטיות, אתניות ודתיות ב[[אריתריאה]], סומליה, סודן ו[[חוף השנהב]], כשהם מותירים מאחוריהם מציאות של סכנה קיומית, רדיפות פוליטיות, דתיות ואתניות, אלימות, מעצרים שרירותיים, אונס, עינויים ורצח. הם הגיעו למקלט, המנוהל על ידי "המרכז לפיתוח פליטים אפריקאיים" (African Refugees Development Center) - ארגון של פליטים אפריקאים מוכרים שקיבלו מקלט מדיני בישראל, ומבקשים להפגין סולידריות עם אחיהם.

אמנת הפליטים של האו"ם מחייבת את כל החתומות עליה להגן על כל פליט הנרדף במדינתו, ומגיע לתחומה. ישראל היתה בין המקדמות הנלהבות של כינון האמנה ב-1951, כשטראומת השואה וזכרון חוסר אונם של הפליטים היהודים היו עדיין טריים. אמנת האו"ם מבטיחה לפליטים עם הגיעם מסמך המחסן אותם ממעצר ומגירוש. ההחלטה על מתן הכרה ומקלט מדיני נתונה להחלטת המדינה, לאחר בחינה של כל מקרה לגופו.

אחוזי ההכרה בפליטים בישראל - מהנמוכים בעולם

ב-2006 ביקשו כ-1400 פליטים מקלט מדיני בישראל. 6 מהם בלבד זכו למבוקשם. 0.4% בלבד. מנתוני ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי" עולה כי אחוזי ההכרה בפליטים במדינת ישראל, שהוקמה על ידי פליטי שואה, הוא מהנמוכים בעולם. לצורך השוואה, מכירות צרפת ובריטניה באלפי פליטים בשנה, המהווים כ-15% ממבקשי המקלט המדיני בארצן. לבנון מכירה ב-14.3% וכוויית ב-17.4%.

סיפור החיים של ד' ומ' ממחיש את טבעה של רדיפה. כשהיה ד' בן 10 נרצח אביו, כשניסה להגן על רכושו. הרכוש נלקח והרוצחים המשיכו בדרכם. הרצח לא דווח, ואף אחד לא הועמד לדין. חמש שנים אחר כך נרצחו אמו ואחותו באמצע הרחוב לאור יום. הם אומצו על ידי שכן, בן השבט השליט, שסיפק להם עבודה בחנות הירקות שלו.

שבועות ספורים לאחר הרצח נתפס ד' על ידי מליציות מקומיות ונלקח באיומי נשק לחווה חקלאית מחוץ למוגדישו. במשך שנתיים הועבד ד' בפרך בחווה שהיתה למחנה עבודה. נתון לאלימות, איומי רצח, ללא שכר, ללא שירותים רפואיים, עם מעט מזון וללא תאריך שחרור. "לפעמים אכלתי תירס אחד ב-24 שעות", הוא מספר. "חלק מאנשים ששעבדו כמוני בחווה, לא יכלו לשאת את הקושי ומתו". כשכבר היה על סף יאוש, הוא ניצל קטטה שהתפתחה בחווה, וברח חזרה למוגדישו.

במוגדישו נפגש עם מ'. האיומים על חייהם גברו. עוברים ושבים ניסו לדקור את מ' למוות, והותירו צלקות על ידו, חזהו ובטנו. "ביום בו התפתח קרב יריות מול הבית שלנו, החלטנו לברוח", מספרים האחים. בסיוע "שכנים טובי-לב", הם הוברחו לשדה התעופה במוגדישו, קיבלו דרכונים וכסף, והוטסו לקהיר. במקומות ובזמנים אחרים, קראו לאנשים כאלה "חסידי אומות העולם".

הוועד הישראלי למען יוניסף (UNICEF) פתח השבוע במבצע תרומות למען ילדי דרפור. בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם נוספים, יוזם יוניסף פעולות להגנת הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך, אבל משאביהם הולכים ואוזלים.

יו"ר הוועד הישראלי למען יוניסף אברהם לוין אמר כי הציבור בישראל תמיד יודע להושיט יד לעזרה לילדי אומות העולם ולמשפחותיהם בשעת משבר. "ניסיונו רב השנים של יוניסף בהצלת אוכלוסיות בסיכון, מבטיח שכל תרומה תגיע ליעדה, ותנוצל בדרך המועילה ביותר להצלת נפשות", אמר.

המעונינים לתרום, יוכלו לעשות זאת באמצעות חשבון בנק לאומי מספר 772062-16 בסניף 914. ניתן לתרום גם באמצעות הטלפון 5662619-02.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully