האם נשקפת סכנה לכור הגרעיני בישראל?

הכור הגרעיני הגדול בעולם, כ-250 ק"מ מטוקיו עשוי להיסגר למשך שנה ואולי יותר. אבל הלחץ הציבורי ביפן, המשתמשת באנרגיה המופקת על ידי כורים גרעיניים כדי לספק שליש מן התצרוכת שלה, הוא לסגור אותו כליל. זאת משום שהוא ממוקם באזור פעילות סיסמית ערה. רעידת האדמה בקשוויזאקי היתה בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר.

תושבי האזור, שעשרה מהם נהרגו ברעידת האדמה, פוחדים יותר מן הכור מאשר מהתנגשויות של לוחות טקטוניים. ראש ממשלת יפן שינזו אבה הצדיק את החשש ואמר ש"אין פלא שאי האמון של תושבי האזור גובר". חברת החשמל של טוקיו, המפעילה את הכור, הודתה שהוא אינו בנוי לעמוד ברעידות אדמה בעוצמה כזו.

גם הכור הישראלי ממוקם באזור רגיש מאוד גיאולוגית - השבר הסורי אפריקני. ארגונים ירוקים ופעילים נגד הגרעין הזהירו בעבר מאסון שעלול לפקוד את ישראל אם תהיה רעידת אדמה. ארגון גרינפיס העולמי אמר בעבר בדו"ח שפרסם שהפגיעה באזרחים יכולה להגיע עד לטווח של 400 ק"מ מן הכור בדימונה. גורמים שהשמיעו ביקורת כזאת גם הביעו חשש עקב העובדה שהכורים הישראליים ישנים ופועלים ברציפות יותר מ-40 שנה. בנוסף, בשל הסודיות האופפת את הגרעין הישראלי, הם אינם נתונים לפיקוח חיצוני.

הדוגמה היפנית אינה מעוררת תקוות. בתחילה עלה באש שנאי בכור היפני אבל מפעיליו אמרו שהשתלטו על הדליקה בלי נזק. אחר כך הם הודו שהיתה דליפה של פסולת גרעינית ולבסוף הם נאלצו להודות בכך שכמות גדולה של חומר דלפה לים וחומרים אחרים נפלטו גם לאוויר. מתקנים גרעיניים ביפן הסתירו תאונות גרעיניות פעם אחר פעם ואמון הציבור בהם בשפל, ובצדק. האם יש באירועים אלה לקח שצריך להילמד בישראל?

דוברת הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, נילי ליפשיץ אמרה לוואלה! חדשות כי אין כל מקום להשוואה בין הכור ביפן לכורים בארץ שכן הם קטנים ממנו לפחות פי 100. לדבריה, תכנון הכורים ומערכותיהם לקח בחשבון את עמידותם ברעידות אדמה תוך התחשבות באזור ובמידע הססמולוגי המתאים למרחב בו נמצא הכור.

"הוועדה לאנרגיה אטומית מקפידה על כללי בטיחות נוקשים בכל הקשור לתחזוקת הכורים ודואגת להחליף באופן שוטף מערכות ורכיבים לחדישים יותר, כך שלמעשה אין כל משמעות אמיתית ל"גיל" הכורים שכן מערכותיהם מתחדשות כל הזמן". בנוסף, אומרת ליפשיץ, ראש הממשלה ממנה גוף בלתי תלוי של מומחים המדווח לו על בטיחות הכור. אנחנו מקווים שאתכם זה מרגיע.