"השקט שיש היום בעזה הוא שקט לא טבעי" אומר פעיל זכויות אדם ברצועת עזה המבקש להישאר בעילום שם, "מדובר בשקט מלאכותי, שנובע בעיקר מפחד". בראיון לוואלה! חדשות הוא מספר שעל פי העדויות המגיעות לארגון זכויות האדם בו הוא עובד מתגלה שחמאס אכן מצליח להשיג סדר ברחובות עזה, אך תוך שימוש בהרבה אלימות.
"אנשי חמאס מתרברבים שסוף סוף יש ביטחון ברצועת עזה", הוא אומר, "אבל הם לא מספרים על ההתעללויות הנמשכות באנשי פתח, על מעצרי פתע ברחובות, על הרג אסירים בבתי הכלא ואפילו על התנכלות לנשים שכל חטאן הוא שהן נשואות לאנשי פתח".
לדבריו, ההתעללויות נמשכות באופן מתמיד, וכוללות מגוון צורות. "ראיתי בעיניים שלי איש פתח שכל זקנו ושיער ראשו גולח על ידי חמאס, קיבלתי עדויות על נשים שנעצרו ונלקחו לתישאול לגבי בעליהן וקיבלתי מספר גדול של תמונות המתעדות התעללות פיסית באנשי פתח, במהלך חקירה או מעצר".
לפי עדותו, חמאס אף רצח אסירים שהיו כלואים בבתי הסוהר עליהם השתלט. "עימאד דהאמש מדיר אל-בלח נעצר בחשד לשיתוף פעולה", הוא מספר, "ואחרי מספר ימים אנשי חמאס הודיעו שהוא התאבד בתאו. אסירים שהיו שם, ודו"ח של אנשי זכויות האדם שהגיעו למקום מדווחים שדהמש נרצח, ובטוח לא התאבד".
בנוסף לכך הוא מספר את סיפורו של ווליד אבו-דלפה: "הוא נעצר על ידי אנשי חמאס בשל השתייכותו לפתח. אחרי כמה ימים הודיעו אנשי חמאס שהוא ניסה לברוח ובשעת הריצה נתקל צווארו בגדר תיל והוא מת". לדבריו, "מבדיקה שנעשתה אכן התגלתה פגיעה קשה בצווארו, אבל אי אפשר לקבל את טענות חמאס שהוא נתקל בגדר תיל".
"עצורים אינם מובאים בפני שופט"
גם עו"ד ג'מיל סרחאן, ראש היחידה המשפטית בארגון הפלסטיני "אלמיזאן" לזכויות אדם מצטרף לרוח הדברים. בתחילת השיחה עימו עולה שארגונו בירך על כוונת חמאס לכבד את החוק הפלסטיני. "אפילו ראינו תופעות חיוביות שהתרחשו", הוא אומר, "דוגמת הוצאת החמושים מהרחובות, והפסקת יריות השמחה בחתונות".
אך עם זאת סרחאן טוען שהשינוי שהביא עימו חמאס הוא בסופו של דבר פגיעה בחוק ולא שמירה עליו. "חמאס עוצרים אנשים ולא מביאים אותם לפני שופט", הוא אומר, "הם מכניסים אנשים לכלא ולא מגישים נגדם כתבי אישום ולא מיידעים את הפרקליטות". לדבריו, "רבים מהעצורים אפילו לא מוחזקים בבתי כלא, אלא בכל מיני דירות מסתור של חמאס, שלא לדבר על כך שחמאס פשוט משתלטים על מבנים פלסטינים והופכים אותם לשלהם".
לגבי התעללות בבני אדם אמר סרחאן ש"המקרים הללו, לצערי הרב, ידועים לי היטב". לדבריו, "ראיתי את גופתו של אבו-דלפה בבית החולים שיפא. הוא לא התאבד. סימני מכות על ידיו, על רגליו, על גבו, כמו גם שבר באף וסימנים נוספים הראו שהוא הוכה למוות".
מלבד זאת טוען סרחאן שהפלסטינים אמנם מדווחים על זה שהם בטוחים יותר אך לא בגלל שזה אכן המצב. "אנשים חוששים ממה יקרה אם לא יגידו כך", הוא אומר, "הם פונים אלינו בעילום שם, מפחדים לחתום על מסמכים ומבקשים שלא לפרסם את תמונותיהם. באווירה כזו אי אפשר לומר לזכות חמאס שהם מחזקים את הביטחון האישי ואת חופש הביטוי".
"התעללות חייתית, יותר מאשר הכיבוש"
דברים ברוח דומה אמר גם ד"ר זכריה אל-ארא, חבר הוועד הפועל של אש"ף. בראיון לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" אמר אל-ארא, כי "על חמאס להפסיק ולהתעלל בבני העם הפלסטיני בעזה". לדבריו, "קיבלתי עדויות ועדכונים קשים לגבי התעללות של אנשי חמאס ואנשי אל-תנפיזיה (הכוח הביצועי של חמאס - י"מ) באנשי פתח ובבני העם הפלסטיני".
"האמינו לי", הוא אמר, "ההתעללות של חיילי הכיבוש הישראלי בעמנו הייתה גדולה עד מאוד, אך לא חייתית ופראית כמו ההתעללות של אנשי חמאס והמיליציות השייכות לה".