לחברתי הטובה התקלקל הנייד, ומכיוון שאין באפשרותה לרכוש חדש, החלטתי לעשות מעשה ולקנות לה אחד במתנה. מכיוון שלא היה באפשרותי לקנות מכשיר מאחת מחברות הסלולר, הגעתי ל"בית הפלאפונים והמתלמות הדיגיטליות" שממוקם בדיזנגוף סנטר. הוצא לי מכשיר נוקיה 1100 שנראה חדש, בתוך אריזה חדשה, מטען, אחריות וכל מה שצריך.
עוד 100 שקל
באותו יום נתתי לחברתי את המכשיר וזו שמחה שמחה גדולה. אבל מה, כשניסתה להטעין אותו, התברר שזה לא אפשרי. בלעדי חזרה לאותה חנות, שם הוצע מכשיר טוב יותר, תמורת תוספת של 100 שקלים. אחרי שהסכימה להוסיף את הסכום, נאמר לה שצריך "לפתוח" את המכשיר (מה זה בכלל אומר, זה חוקי?) ושתחזור מחר.
למחרת היא חזרה, ונאמר לה לחזור עוד שעה. כשחזרה כעבור שעה, המכשיר לא היה מוכן, ואחרי ויכוח עם המוכר, דלת החנות נטרקה בפניה.
זה לא נגמר
חברתי היא בעצם נערה בת 17, בעוד אני כבר אישה בוגרת ויודעת דבר או שניים על מוכרים/נוכלים/רמאים שלא מתביישים למכור מוצרים מקולקלים ולהטריח את הצרכן שוב ושוב.
אם כן, ניגשתי הפעם בעצמי לאותה חנות, ודרשתי את המכשיר שבעבורו הוסיפה חברתי 100 שקלים בנוסף ל400 ש' ששילמתי אני. חשוב לציין מהקניה הראשונית עבר שבוע שכלל לפחות 3 פניות של חברתי למוכר. הגעתי ודרשתי את המכשיר שצריך היה "לפתוח". המוכר אמר לי שזה לא אפשרי בסוף, והציע מכשיר אחר מתוצרת נוקיה, שעולה 600 ש', ללא תוספת מצדי, כפיצוי לעגמת הנפש.
פראיירים תמיד יש
שמחה ומאושרת נתתי לחברתי את המכשיר החדש. החיוך על פניה היה שווה את כל הטרחה של שתינו, ושבנו כל אחת לביתה.
כעבור שעה קיבלתי טלפון (מבזק). הייתה זו חברתי, שסיפרה שאחרי שקיבלה שיחה אחת למכשיר החדש, המכשיר כבה ולא ניתן להדליק אותו שוב.
יום אחרי, חזרתי שוב (סה"כ ביקור חמישי בשבוע ויום) לחנות כשבידי המכשיר, וביקשתי את כספי בחזרה.
* בית הטלפונים והמצלמות הדיגיטליות, דיזנגוף סנטר, חנות 7002, קומה 3 מול מקדונלדס