הדי המלחמה שספגו תושבי הצפון לפני שנה לא שככו. 23% מתושבי הצפון הבוגרים, וכשליש מהילדים ממשיכים לסבול מתופעות פוסט-טראומתיות קשות, גם היום. התופעה רחבה אף יותר בקרב הציבור הערבי, בו כשליש מהבוגרים ו-40% מהילדים מתקשים להתגבר על הטראומה. כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי מרכז "משאבים" בראשות פרופ' מולי להד מהמכללה האקדמית תל-חי.
הנתונים המדאיגים מצביעים על נוכחותה של חווית המלחמה בקרב התושבים גם היום. רבים מתושבי הצפון ממשיכים, למעשה, לחוות את המלחמה ופגעיה באופן יומיומי. קיומן של תחושות פחד עמוק, חרדה וחוסר אונים וקשיים בתפקוד השגרתי הם מנת חלקם של רבים מתושבי הצפון. החוקרים הופתעו לגלות כי ברוב הקבוצות שנבדקו אין הטבה בתגובות הפוסט-טראומתיות, ובקרב הילדים יש אפילו החרפה בהופעתן.
תגובות פוסט-טראומתיות מתבטאות בתחושת פחד, חוסר אונים, הופעת זכרונות וחלומות חוזרים ומעיקים על הארוע הטראומתי, קשיים בשינה, התפרצויות זעם, קשיים בריכוז, הופעת סימפטומים פיזיים, כמו דופק מהיר, הזעה, לחץ דם גבוה ואפילו הזיות ואשליות.
חוויית האיום מתמשכת
החוקרים מסבירים את התגובות הקשות בקיום חשיפה מתמשכת לטראומה. למעשה, מאז תום המלחמה נשמעים דיווחים אינטנסיביים בתקשורת על צפי למלחמה נוספת בקיץ הקרוב, דיבורים על פוטנציאל מלחמה עם אירן וסוריה ודיווחים על לחימה בשדרות ובעזה.
מסקנות ועדות החקירה, התפטרות הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, היוו אישור נוסף לתחושת חוסר היציבות, חוסר הביטחון ואי הוודאות, המשפיעים לרעה על מצב תושבי הצפון. "כל הגורמים הללו משאירים את חווית האיום הממשי על החיים כאירוע מתמשך שלא הסתיים", כותבים החוקרים. "התושבים מודאגים מסכנה מוחשית של מלחמה קרובה, ולכן לא מאפשרים לעצמם להגיע למצב של רגיעה והחלמה".
חוסר היכולת להתגבר על הטראומה אינו רק תולדה של גורמים אישיים ומשפחתיים אלא גם של תפיסת החוסן הקהילתי. הנתונים מגלים חוסר אמון של התושבים במנהיגות המדינה והקהילה. "סביבה שלא מצליחה לשדר ביטחון - לא מצליחה להפחית את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים של התושבים", מסכמים החוקרים.
במסקנותיהם, ממליצים החוקרים להקים בישובים מרכזי חוסן שיאגדו את הרשות המקומית, משרדי ממשלה, גורמי מקצוע והמגזר השלישי. אלה ייצרו תכניות יישוביות שישפרו את ההיערכות לשעת חירום ויספקו מענה מידי ומתמשך לפגיעה בחוסן הקהילתי.