נכון לעכשיו, חיזבאללה התחזק

מה עשתה מלחמת לבנון השניה לחיזבאללה? תלוי את מי שואלים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בטוח כי הארגון היריב ספג מפלה ניצחת. "לא היתה צודקת מהמלחמה הזאת", התבטא לאחרונה, "סיירתי בגבול הצפון וראיתי את כל העמדות שבהן כבר לא יושבים מחבלי החיזבאללה". יו"ר הכנסת, דליה איציק, פסקה: "ניצחנו ונמשיך לנצח". שלא במפתיע, חסן נסראללה לא מסכים: "עם תום המלחמה [[חיזבאללה]] חזק אף יותר ממה שהיה לפניה". תא"ל יוסי ביידץ מאגף מחקר באמ"ן מסכים דווקא עם המזכ"ל: "חיזבאללה הגדיל את כוחו לעומת היכולות שהיו לו לפני המלחמה".

בצר לנו, פנינו לעזרת האקדמיה. אולם גם כאן הדעות חלוקות. פרופסור מרטין ואן קרפלד מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, מזכיר כי "תשעת החודשים מאז המלחמה הם תקופת השקט הארוכה ביותר שהייתה לישראל בגבול הצפון מאז 1968". דוקטור גיא בכור טען: "מלחמת לבנון החזירה את השיעים למקומם הקודם בהיררכיה החברתית בלבנון – לשוליים", מנגד, מרתה קרנשו, מומחית לטרור בינלאומי, טוענת שנסראללה דווקא יתחזק, אחרי שייתפס כאיש שמשקם את הבתים והגשרים בדרום לבנון. כדי להכריע בסוגיה דיברנו עם שני מומחים, שניסו להעריך מה באמת עבר על הארגון בשנה שחלפה.

פרופסור קייס פירו הוא מומחה ללבנון ולאתניות, המלמד במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "כוחה הפוליטי של תנועת חיזבאללה לא נפגע בעקבות המלחמה, וזאת בעיקר בגלל שהקיטוב הפנים לבנוני שנוצר היה בסופו של טוב עבורה". פירו מדגיש את האופוזיציה הרחבה שהתאגדה סביב חיזבאללה בעקבות המלחמה: "למלחמה יש קשר ישיר להחלטה של שרי חיזבאללה לפרוש מהממשלה, לעצמאות שהם קיבלו ולהפגנות ההמוניות שבוצעו נגד ממשלת סניורה". פירו צופה שהגוף המתחזק הזה אף עשוי למנוע את מינויו של הנשיא הלבנוני הבא. "מספיק שהם לא יגיעו לפרלמנט ביום ההצבעה", אומר פירו.

"בחיזבאללה רואים את המלחמה האחרונה כניצחון, לא כשום דבר אחר, במיוחד עקב העקביות של נסראללה. בראיון לאל ג'זירה בתחילת המלחמה אמר נסראללה שניצחון עבורו הוא היכולת לשמור על כוחה של חיזבאללה. העובדה שהשיג את היעד שהציב לעצמו הכתירה אותו בעיני רבים כמנצח".

פרופסור פירו מעריך שמלחמת לבנון השניה צריכה להיבחן לאור ההיסטוריה של היחסים בין ישראל לשיעים בלבנון: "מאז 1982 היתה שרשרת של ארועים, שגרמו להעצמת השנאה בדרום לבנון כלפי ישראל. שיא השנאה נרשם בעקבות מלחמת לבנון השניה, בה רוב הקורבנות וההרס היו בקרב השיעים". בהתחשב בכך שהאוכלוסייה השיעית הופכת להיות הדומיננטית מבין העדות הלבנוניות, לשנאה עשויות להיות גם השלכות נוספות. "ניתן רק לנחש לאן זה עשוי להוביל", אומר פירו.

פירו לא חוסך ביקורת מהמודיעין הישראלי, שלא צפה אף אחת מההתפתחויות הללו. "פעם המודיעין הישראלי נחשב לכזה שיודע בדיוק מה הצד השני חושב. במלחמת לבנון השניה נדהמתי לראות איך כל ההערכות שלהם הן משאלות לב. כל ההערכות שלהם היו מבוססות על פנטזיה".

ד"ר ג'יימס גלווין, מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון, המלמד באוניברסיטת לוס-אנג'לס, אומר: "ללא ספק, בשלב המיידי של אחרי המלחמה, אותו אנו חווים כעת, חיזבאללה חזק יותר מאשר לפניה. מדובר בעוצמה פוליטית-צבאית, אולם גם בעוצמה שנובעת מהפיכתה של התנועה למודל לחיקוי עבור גורמים רבים במזרח התיכון. לאומנים ערבים ואיסלמיסטים העריצו את היעילות של הארגון הקטן הזה.

"רבים לא מבינים את גודל התמיכה והנאמנות שהביאה המלחמה לחיזבאללה. בעולם כולם זוכרים את מאות האלפים שיצאו לרחובות אוקראינה לתמוך ביושצ'נקו במהפיכה הכתומה. מדובר היה ב-500 אלף איש מתוך אוכלוסיה של 60 מיליון. מנגד, בהתראה קצרה יותר הוציא החיזבאללה מיליון איש לרחובות, מתוך אוכלוסיה של ארבעה מיליון בלבד. הם הוציאו 25 אחוזים מהאוכלוסייה לרחובות. באוקראינה פחות מאחוז אחד הטריחו את עצמם להפגין".

אולם, ד"ר גלווין מדגיש כי "לא ברור איך המלחמה תשפיע על חיזבאללה בטווח הארוך יותר. ההיסטוריה של המזרח התיכון מלמדת אותנו שאסור להתעלם משני חוקים עיקריים: חוק ההשלכות הבלתי צפויות וחוק המקריות. צריך לזכור שכל ארוע שמתרחש גורם לרצף של ארועים לא מתוכננים". אחת הדוגמאות לכך, לפי גלווין, היא ההתקוממות של מחנות הפליטים בלבנון, דוגמת נהר אל בארד. "כל ההתפתחות הזאת נולדה כחיקוי של חיזבאללה, אבל גם אם סניורה ימגר את ההתקוממות וגם אם ידם של החמושים תהיה על העליונה, חיזבאללה עשוי להיחלש".

דבר אחד יודע גלווין בוודאות: "כוח ההרתעה הישראלי נפגע. איראן חיזקה את נוכחותה באזור בעקבות המלחמה, אולם התמיכה בסניורה עשויה להביא גם להתחזקותה של המדינה ולהחלשתה של חיזבאללה. חיזבאללה התחזקו נכון להיום. אינני יודע מה יקרה מחר".