איך זה שראש השנה לאילנות יוצא ביום אחר?

ראש השנה כבר מדגדג בקצה הפופיק. כדי להיכנס לגרוב, הנה מילון מושגים חלקי. בשבוע הבא יהיו עוד:

שמות: משמעות שם החודש תשרי - תשרי ותשבוק כל חובנו, כלומר, לשון התרה ומחילה (זה בסדר, זה אמור להיות לא מובן, זה יבוא ישיר מבבל). חודש תשרי נקרא גם החודש השביעי, בגלל שהוא - כמה מפתיע - החודש השביעי, לפחות על פי מניין חודשי התורה שמתחיל, כפי שלא ידעתם, בחודש ניסן. מבחינה רוחנית, אגב, שבע היא ספרה בעלת סגולות נפלאות שאין לי מושג מה טיבן. הוא גם נקרא ירח האיתנים, כפי שפרשו חז"ל: "לפי שבו נולדו האבות שהם איתני עולם".

מזלות: מזלו של חודש תשרי הוא מאזניים, ומזלו גם שהוא לא נתקל בי בסמטה אפלה (ביבים, אני אומר לכם, פשוט ביבים ההומור הזה). המאזניים, אם תרצו או לא תרצו, הם בהחלט סימבול לעובדה שבחודש זה עומד העולם למשפט צדק.

היסטוריה: בראש השנה השלים האלוה את עולמנו המקושקש. ביום זה גם בטלה עבודת פרך מאבותינו במצרים, ומי שלא מאמין שיביט שוב ב"נסיך מצרים" ויחזה כי נכון הדבר. ביום זה גם נולד האדם הראשון ואף נפקדו, כלומר נכנסו להריון, שרה, רחל וחנה, ובטח עוד כמה שאיני זוכר כרגע.

תפילה: למה להאריך, אם יש על כך מדרש כה נפלא: "כלפי הדורות אמרו שאין להם לא נביא ולא כהן מורה צדק ולא מקדש שיכפר עליהם, אלא תפילה אחת נשארה להם, שהם מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים, אל תבזה אותה מהם!!".

שופר: ושוב, נצטט מדברי אגדה: "משל לאחד שהיה תועה ביער, והיו בו חיות רעות מן הדורסים והטורפים, והיום עמו קשת וחצים להציל עצמו מן הדורס. ויהי הוא הולך ביער הנה והנה, ועל כל אשר ראו עיניו מרחוק היה חושב כי דוב הוא או ארי וזאב, והיה יורה בחיצים - עד בואו אל המקום ההוא וראה כי עץ נרקב הוא. וירא באשפתו ובתרמילו, וראה כי לא נשאר לו כי אם חץ אחד. והיה נשמר מעתה שלא לירות החץ ההוא על ספק כי הלא במקום סכנה הוא, אולי יצטרך אותו להציל עצמו מין הטורף, אז יירה החץ להעבירו וחיתה נפשו בגללו" (הנמשל ברור, כמובן: כשהיה המקדש קיים יכולנו להשתמש בסד רחב של כלי תפילה וזעקה, אך היום לא נותר לנו אלא לחבק את הזעם, להגיד אתמול היה טוב ויהיה גם מחר, וגם לתקוע בשופר ניתן, לכן ראוי לנהוג בו בחוכמה).


תסמונת דאום

בגלל שהמדור היה מעט דידקטי, הנה בדיחה רעננה שתעשה לכם גוד טיים ביידיש, קצת בקצב דידי מנוסי, אבל בכל זאת מהנה: בריטי יושב בביתו וקורא עיתון. לפתע אשתו עוברת מאחוריו ונותנת לו בומבה בראש עם מחבט שהיה בידה, אבל בומבה מטורפת שגורמת לו הזיות מטורללות יותר מאלה של הוגי אוסלו (איזו השחלה פוליטית!). "מה זה היה?", הוא שואל בכעס כאשר הוא מתאושש. "מה זה היה?", עונה אשתו, "אולי תסביר לי אתה מה זה הפתק שהיה בכיס חולצתך, והיה כתוב בו 'מרילו' ומספר טלפון?".
"או, זה פשוט מאוד. לפני שבועיים התקשרתי לסוכנות ההימורים והימרתי על סוסה בשם מרילו במירוץ שהיה באותו יום". האשה מסמיקה ומתנצלת.
עוברים שלושה ימים, הבעל שוב מונח בכורסת הטלוויזיה וקורא עיתון בנחת, ושוב אשתו עוברת ונותנת לו חתיכת מכה עם מחבט, הפעם בעוצמה שהיתה מרעידה לחלוטין כל תקרה העשויה בשיטת הפלקל. "תגידי, מה קרה לך, מה זה אמור להיות?".
"מה זה אמור להיות? הסוסה התקשרה!".