רשת הצעצועים העולמית "טויז אר אס" מציעה מתנה נהדרת לחג: מכונת צמר גפן מתוק ביתית. חצי קילו סוכר לבן, מקלות עץ ארוכים, שקע חשמל ו-239 ש"ח הם כל מה שאתם צריכים כדי לקדם בצעד אחד את השיבה המתוקה שלכם לילדות. מלבד המחיר סובל המוצר מבעייתיות נוספת - הצמר גפן המתוק נפלט מהמערבל בצבע לבן. את הוורוד - הקיטש הנוסטלגי המקורי - תוכלו למצוא בתחנה המרכזית הישנה. ליד העמדה של מג"ב. מה שנקרא, ישראל שנת 2001.
ולמה אני מייחצן את המתנה הפרוורטית והנהנתנית הזאת - מכיוון שהיא המקבילה המסחרית לעוד מערבל קיטש נוסטלגי המוצע לכם, במסווה של היערכות נכונה לחג, על רקע קריסת הבית השלישי. "ריטה ורמי - המופע המשותף", תקליט ההופעה מבית הליקון, מציע לכם גירסה ערוכה, קצבית ומתוזמנת כהלכה של רגעי השיא ממופע הקיץ הגדול ביותר שיש למזרח התיכון החדש להציע. 24 שירים, שני דיסקים, 79 שקל, וגם אתם תוכלו ליהנות מהרימיקס המוזר ל"תגיד את זה". מחיאות הכפיים ברקע כלולות במחיר.
בסך הכל, אני מאמין, עמדה ביסודו של המופע הזה כוונה טובה. בכל זאת, זוג נשוי - אחת "ריטה", הגירסה הים תיכונית לננה מושקורי, ולצידה, תמיד מחרה-מחזיק אחריה, במין מבט מתנצל, גמלוני ומעט פתטי, רמי. רמי, שהיה פעם רמי קלינשטיין, הוא היום סתם "רמי". אולי הצירוף למותג חד השם "ריטה", שיחרר גם אותו מכבלי שם המשפחה הכי ארוך בזמר העברי, ואולי הפמיליאריות המותנה בשם, ההנחה כי כולנו חלק ממשפחת "רמי וריטה", שהרי כולנו מכירים אותם עוד מהימים שריטה לבשה ורוד ורמי לבש בנדנה, היא-היא שנתנה למופע/אלבום/מותג המזוהה כל כך את שמו. "רמי וריטה". "השמן והרזה". "סטארסקי והאץ'". "סוני ושר". אתם יודעים, שניים שהם אחד, אחד למען כולם.
על הבמה ועל עטיפת התקליט השניים מצולמים בג'סטות אינטימיות מאופקות מאוד. מתנחמדים, כמו מתנצלים על ההנאה הגלומה בחיבוק משותף בין זוג נשוי. זה בסדר, אבא'לה, מותר להחזיק ידיים. ריטה, בחינניות המאולצת שלה, בטבעיות המושפרצת ממנה בפאתוס מלאכותי, נאחזת ברמי, צופה אל האופק, סטייל קייט וינסלט, רגע לפני עלות השחר האחרון על הטיטאניק.
והשירים? אם מישהו ציפה לעיבודים מפתיעים, לביצועים סוחפים, לפרשנויות מיוחדות, גם כאן אין להתפלא - מדובר בדואט משפחתי. כמה יצירתיים יכולים זוגות נשואים כבר להיות? כל הארסנל מונח על הקדרה כבר בהתחלה. "אש", "ימי התום", "תפוחים ותמרים", "תגיד את זה", "שבועה" (הדואט הבלתי נשכח), מבטיחים פתיחה חזקה, לפיתה סנטימנטלית שתאלץ כל איש ארץ ישראל היפה להודות שטוב עשינו שבאנו להשתקע דווקא בפלשתינה. באוגנדה אפשר היה לסמפל את "תפתח חלון"? בחיים לא! הם הרי גרים בחושות.
הדיסק מחולק באופן מאוזן למדי בין שני הקדקודים. מתוך 24 רצועות, 12 הן של ריטה ו-11 של רמי (קטע פתיחה משותף), כדי להעמיד במקומו את מי שתמה לאיזה צד נעה מטוטלת הדומיננטיות בבית. רמי אולי מחליף חיתולים לבנות, אבל ריטה קובעת את הפליי ליסט. צחקוקים ברקע, כמובן. פה ושם איזו התרגשות מאולתרת של ריטה לקראת פזמון שהיא אוהבת במיוחד, אבל בסך הכל שניהם מאופקים מאוד, כמעט תעשייתיים. כמו החיבוק המלאכותי על העטיפה, גם שיתוף הפעולה המוזיקלי סובל מהיעדר ספונטניות, מאיזה רצון לערוב לכרס המדושנת של כ-ל מאזיני גלגל"צ, ובעיקר מגיפוף עצמי, מעט מופרז לטעמי.
בשורה טובה לסיום: זה עתה הגיעה לשולחני פנייה מנציג המכירות של "טויז אר אס": תמורת 130 ש"ח (בלבד!) ניתן להוסיף מתקן הזרמת צבע מאכל ורוד למכשיר הצמר גפן המתוק. שני קונים פוטנציאליים כבר יש לנו.
מי יבוא לאבא?
9.9.2001 / 10:01