וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שתיקה על רקע חילול כבוד המשפחה

יוני מנדל

7.7.2007 / 12:44

5 ח"כים ערבים מנסים להסביר למה הם לא שותקים בענייני כיבוש ואפליה, אבל כשזה מגיע לתופעת רצח הנשים - קולם בקושי נשמע

כיבוש, גזענות, אפליה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וקיפוח בני מיעוטים בישראל מופיעים ברשימת ההודעות לתקשורת הנפוצות ביותר של חברי הכנסת הערבים - אותם ח"כים שמייצגים אוכלוסיה של למעלה ממיליון ו-400 אלף בני אדם.

האם בתוך כל העשיה הפוליטית הזו, לא נשכח תפקידם החברתי של הח"כים הערבים? מדוע נשלחות למערכת וואלה! חדשות כל כך הרבה הודעות גינוי על פגיעה בפלסטינים, אך אף מילה על התופעה שמכונה "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה"?

"מה יכול להיות יותר חשוב מחצי מהאוכלוסיה?"

עולה שתייווי היא עורכת דין, רכזת המחלקה המשפטית של "כיאן", ארגון פמיניסטי שפועל למען השוואת מעמדן של נשים ערביות בחברה. לדבריה, "כיאן עוסק בהעלאת מודעות אישית, מודעות נשים לגבי תפקידן בחברה, והעלאת מודעות לגבי זכויותיהן". בנוגע לנושא של "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה" טוענת שתייווי שבראייתה הוא חמור בדיוק כמו כל רצח אחר, אם לא יותר.

"בשנת 2005 נרצחו 13 נשים ערביות", אומרת שתייווי, "ואנחנו השוונו בין 13 הנרצחות הללו לבין 13 הרוגי אוקטובר" (13 האזרחים הערבים שנורו למוות על ידי משטרת ישראל בתחילת אינתיפדאת אל אקצה – י"מ). לדבריה, "במקרה של הרוגי אוקטובר היה אשם חיצוני, משטרת ישראל וצבא ישראל, וכולם גינו אותם בחריפות. אבל במקרה של 13 הנרצחות לא היה גורם חיצוני לגנות, הרציחות האלו בוצעו מבפנים, ולכן הן חמורות כל כך".

גם בשנת 2006 נרצחו מספר רב של נשים ערביות. מתוך 19 נשים שנרצחו בשנה זו, שמונה היו ערביות, ולטענת שתייווי "המספר הזה הוא גדול יותר, אך הרבה רציחות אינן נחקרות או מוכרות".

אבל מה שמייאש את שתייווי יותר מכל, היא העובדה שבשביל למגר את התופעה, כמעט ולא נעשה דבר משמעותי. "בחברה הערבית עדיין מי שרצח את אחותו ויצא מהכלא לא נחשב לפושע, הוא לא נחשב לרוצח", אומרת שתייווי, "ועדיין 30% מהערבים בישראל תומכים ברצח בנסיבות אלו, אם בצורה ישירה ואם עקיפה".

לדבריה, "פועל יוצא מכך הוא שגם הגינוי לרצח כזה הוא לא כמו גינוי לרציחות על רקע אחר. מדוע כשנרצחת אישה חברי הכנסת הערבים לא יוזמים הופעות בתקשורת כמו שהם יוזמים אחרי רצח של פלסטיני על ידי הצבא? ומדוע בכלל הגינוי לרצח מגיע כמעט תמיד אחרי הרצח ולא לאורך כל השנה, כחלק מהאג'נדה הפוליטית?". שתייווי אומרת שנמאס לה כשאומרים שיש דברים יותר חשובים לעסוק בהם, "מה יכול להיות יותר חשוב מחצי מהאוכלוסיה?".

טיבי: מפלגתי ערכה הפגנה בעניין לפני כמה שנים

אחמד טיבי (רע"מ תע"ל) מתנגד להקבלה שעשו ב"כיאן" בין 13 הרוגי אוקטובר לבין 13 ההרוגות. "ההקבלה הזו לא מקובלת עלי", אומר טיבי לוואלה! חדשות, "אני לא חושב שזה לטובת העניין להשוות בין רצח שביצעה משפחה לרצח שביצעו שוטרים בזמן הפגנות בנושא לאומי". טיבי טוען שהעיסוק המוגבר בנושאים כגון רצח על רקע הסכסוך הלאומי הישראלי-ערבי דוגמת הרג ה-13 הוא טבעי. "זה טבעי שאירועים שיש עליהם יותר אור זרקורים מושמעים יותר ומקבלים יותר חשיפה" הוא אומר כשנשאל מדוע קולו נשמע באוקטובר 2000 יותר מאשר אחרי רצח 13 הנשים".

אולם למרות ה"טבעיות" הזו טיבי מגנה בנחרצות את מה שמכונה רצח על רקע כבוד המשפחה. "מדובר ברצח נתעב", אומר טיבי, "בן אדם שהופך את עצמו לשופט, אי אפשר להגן על דבר כזה. מי שמבצע זאת הוא בדרך כלל גבר חלש וחסר כבוד, שמנצל את חולשתה של האישה. בביצוע הרצח הגבר למעשה הוא זה שפוגע בכבוד המשפחה".

טיבי טוען שהכלל חל גם על רצח נשים בחברה היהודית, אבל לדבריו "רצח דומה בחברה היהודית מכונה תמיד 'רצח על רקע רומנטי' ונועד בכוונה להפריד בין 'סוגי' הרצח, ולהעמיד את החברה הפלסטינית באור פרימיטיבי יותר".

טיבי מודה שיש עדיין הרבה מה לעשות. "הנתון הגורס ש-30% מהערבים בישראל תומכים בביצוע רצח מסוג זה מוכיח שלא עושים מספיק", הוא אומר. אבל כפי שזה נראה טיבי בטוח שהוא עושה רבות בנושא. "אני גאה שמפלגתי ערכה הפגנה לפני מספר שנים ברמלה נגד התופעה הזאת. אני אישית לא זנחתי את הנושא מעולם. למרות שאני תמיד שואף לשיפור אני חושב שאין חבר כנסת שפועל כמוני, שלוחץ על משרד הרווחה לפתוח מקלטים לנשים ומקיים פגישות עבודה עם שרים בנושא הזה".

ברכה: מי שאמון על הטיפול בכך הם גופים למיגור הפשע

גם ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) טוען שלא ניתן להאשים אותו שהוא לא מקדיש את זמנו לנושא. "אני הייתי בין אנשי הציבור הראשונים שיצאו בגלוי נגד התופעה הזו", הוא אומר לוואלה!. "אני גם השתתפתי בארועים ציבוריים שגינו את סוג הרצח הזה", אומר ברכה. "רצח הוא רצח. אין כבוד ברצח הזה. אנחנו חושבים שאת התופעה הזו יש להוציא מהשורש מכל חברה. לאף אדם לא ניתנה רשות ליטול חיים מאדם אחר".

לטענות כאילו הוא מקדיש יותר זמן וחשיבות לפוליטיקה לאומית, על פני פוליטיקה חברתית, הוא עונה בביטול. "אני חושב שהטענות האלו הן טענות שטחיות". לדבריו, " יש לי תפקיד ציבורי בנושא ואני מקיים אותו, אולם אסור לשכוח שמי שאמון על הטיפול במקרים כאלו הם גופים ביצועיים שאחראים למיגור פשע".

עם זאת, ברכה מוכן לומר אבל שניתן לעשות גם יותר. "אני מודה שכל עוד יש סכנה שאישה תקפח את חייה בגלל הדברים המעוותים האלה אז כנראה שלא נעשה מספיק" הוא אומר, "בנושא כזה אף פעם לא ניתן לומר שנעשה די".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

זכור: בימ"ש מוסלמי צריך לקבוע את עונשה של האשה

עבאס זכור (רע"מ-תע"ל) מייצג את התנועה האיסלמית ומבסס את דעתו בנושא על הדת. "אני רוצה להדגיש שהאיסלם לא מאפשר לאף אחד לקחת את החוק לידיים", הוא מבהיר לוואלה! חדשות, "לפי האיסלם כדי להוכיח חילול כבוד המשפחה צריך לבוא עם ארבעה עדים שראו שהבחורה מקיימת יחסי מין, ובכל מקרה - אסור להרוג אותה, ובית משפט מוסלמי קובע את עונשה". לדבריו, "יש לאפשר לה להודות שעשתה טעות. האישה יכולה לחזור בתשובה או להתנצל בפני ההורים שלה. אבל אין לאדם זכות לקחת את חייה, זה בינה בין אלוהים בלבד".

זכור מציין שהוא פועל בשקדנות בנושא. "אני עושה הרבה כדי למנוע את הרציחות הללו", הוא אומר, "אני אומר את זה בדרשות יום שישי במסגדים, מסביר שוב ושוב שזה אסור על פי האיסלם, ומדגיש שמי שעושה דבר כזה הוא רוצח".

גם זכור דוחה בבוז את הטענות שמופנות כאילו הוא לא מקדיש לבעיות הפנימיות בחברה הערבית את החשיבות הדרוש. "זה לא נכון שאנחנו עוסקים יותר בעניינים לאומיים", הוא אומר, "העניינים החברתיים היומיומיים הם הכי חשובים עבורנו". לדבריו, "אנחנו עושים הרבה יותר משעושה ארגון "כיאן". אנחנו, להבדיל מהם, לא רק מדברים. הם מדברים כל הזמן בחדר סגור, אנחנו מדברים בפני מאות אלפים".

חילו: אני העליתי את הנושא בוועדה למעמד האישה

"רצח של נשים הוא הדרגה הגבוהה ביותר של האלימות", אומרת ח"כ נדיה חילו (העבודה) בראיון לוואלה! חדשות. עם זאת, חילו מודה ש"הנושא הזה עולה רק אחרי רצח. אני הייתי רוצה שהנושא יעלה לא רק כתגובה אלא כהתייחסות כוללת באג'נדה היומיומית". חילו מוכנה לומר שחברי הכנסת לא עושים די בנושא הזה. "לפי דעתי קולם של אישי ציבור נשמע, אבל הוא לא נשמע מספיק. הוא צריך להישמע בטונים הרבה יותר גבוהים, למרות שזה לא נושא תקשורתי-פוליטי שמביא קולות ותמיכה". לדבריה, "נושא ערכי ובסיסי כמו זה, הוא לא פחות חשוב. הוא חלק ממהותה של חברה מתוקנת".

חילו חושבת שחברי הכנסת מגנים את הרצח בכנות. לדבריה, "כשהם מגנים אז הם מגנים באופן מלא. אני בטוחה שהם מתכוונים לזה". עם זאת, לדבריה, זה לא מספיק. " אני רוצה ללכת הלאה, לא להסתפק בגינוי. זה לא מספיק שמגיבים לארועים, צריך גם לתקוף אותם, צריך לפעול למען שינוי מהשורש". חילו חושבת שפעולה בבתי הספור היא נדרשת. "אני רוצה לראות שבבתי הספר המורים יקדישו לנושא שיעור מיוחד", היא אומרת, "שיעור בנושא חינוך לשוויון בין המינים".

חילו טוענת שהיא העלתה את זה בכמה דיונים בוועדה למעמד האישה. "אלה היו דיונים שיזמו ארגוני נשים ושבחלקם השתתפתי", היא אומרת.

זחאלקה: בנאומים רבים אמרתי שגבר מכה הוא לא גבר

ג'מאל זחאלקה (בל"ד) מתנגד למושג "רצח על רקע כבוד המשפחה". לדבריו, "זה לא כבוד המשפחה זו השפלת המשפחה. זהו רצח על רקע פשעים נגד המשפחה, ולצערנו התופעה קיימת בשתי החברות, היהודית והערבית". זחאלקה טוען ש"המשטרה מגלה אוזלת יד בנושא הזה, גם בחקירה וגם במניעה, ואנו מנסים, עם אנשי הדת, לעצור את התופעה הזו".

זחאלקה מעריך שאמנם יש לחזק את המערך שתומך בנשים במצוקה, אולם לדבריו זה לא נכון שהוא וחבריו לא עושים די בנושאים סוציאליים. "הטענה כאילו אנחנו מקדישים יותר זמן לנושאים לאומיים, ושזה בא במקום נושאים חברתיים פנימיים, כלל לא באה בחשבון". לדבריו, "כ-90% מזמננו אנו מקדישים לחברה הערבית. בנאומים רבים שלי אמרתי שגבר שמכה אישה הוא נבל, הוא שפל הוא לא גבר".

זחאלקה מציין שבל"ד אף הפכו לתנועה הערבית היחידה שמשריינת מקום לאישה. "כך החלטנו וכך יהיה בבחירות הבאות", הוא אומר, "וזה דבר שהושג אחרי ויכוח גדול". זחאלקה ציין שהוא פועל רבות בנושא. "אני הייתי היחיד שהעלה את הנושא בדיון בכנסת" הוא אומר.

"לגנות זה מאד קל"

עולא שתייווי בוחנת את טענות חברי הכנסת אבל מתקשה להסתפק באמירות הפופוליסטיות שלהם. "כולם מגנים בשיא הכוח", אומרת שתייווי, "אבל בשנה שעברה נרצחו שמונה נשים ערביות. זו השורה התחתונה". לדבריה, "כולם מגנים אבל עדיין רוצחי נשים בחברה הערבית לא משלמים את המחיר. החקירות שלהם לא ממוצות, פעמים רבות הרוצחים לא מועמדים לדין, וכשהרוצחים חוזרים הביתה אחרי שישבו בכלא החברה מוכנה לקבל אותם בחזרה".

שתייווי טוענת שחלק מהאשמה נופלת על המשטרה אבל לדבריה "חברי הכנסת לא יכולים לגלגל את האחריות. מדוע הם לא תובעים מהמשטרה לעשות יותר? מדוע הם לא מוודאים את אכיפת החוק במקרים אלו? מדוע הם לא נלחמים על כך שרוצחיה של רים אל-קאסם, שמתה בתחילת השנה, יימצאו ויובאו לדין?".

שתייווי גם טוענת שחברי הכנסת עושים עבודה מצוינת ב"הצטרפות" או ב"התגייסות" לפעולות של ארגונים אחרים. "קשה לי להיזכר", היא אומרת, "מתי אחת המפלגות יזמה בעצמה הפגנה כזו. מתי המחאה לא הייתה רק תגובה, אלא גם פעולה אמיתית ורצינית". שתייווי טוענת שלגנות זה מאוד קל, אבל לעשות ולשנות זה הרבה יותר קשה. לדבריה, "כל עוד נשים ממשיכות להיות מאויימות, כל עוד התופעה הזו ממשיכה להיות נפוצה, אז כנראה שחברי הכנסת, ולאו דווקא ערבים, עדיין לא החליטו שהם מטפלים בנושא הזה ברצינות". הגינויים החריפים שלהם לא יעזרו, כך נראה, לקורבן הבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully