מה לעזאזל קרה לאשרף מרואן?

מותו אמש של אשרף מרואן, שנפל מהקומה החמישית בבניין הדירות היוקרתי בשכונת "סיינט ג'יימס פארק" ב[[לונדון]], מסעיר את העולם הערבי ומצית את דמיונם של שוחרי הקונספירציות באשר הן.

הביוגרפיה של מרואן מרתקת בפני עצמה: הוא היה חתנו של נשיא מצרים לשעבר [[גמאל עבד אל-נאצר]], יועצו של הנשיא לשעבר [[אנואר סאדאת]], שר התעשיה הצבאית בארצו, בכיר במודיעין המצרי לשעבר, ועבר למגזר הפרטי כאיש עסקים וסוחר נשק, שהונו נאמד בכחצי מיליארד דולר.

מרואן, בן 63, שימש כמקור המודיעיני הבכיר של ישראל בשנות השבעים, וכמי שהזהיר ב-5 באוקטובר 1973 את ראש המוסד [[צבי זמיר]], שמצרים עומדת לפתוח במלחמה ביום המחרת.

לימים, ינסה זמיר להיאבק בחשד שהתבסס בישראל, לפיו מרואן פעל כסוכן כפול שמצרים החדירו לישראל. זאת, למרות שוועדת מוסד שהוקמה על מנת לבחון את העניין הכריעה שאין ממש בחשדות אלה.

לפני שבועיים פסק השופט בדימוס תיאודור אור בהליך בוררות בין אלי זעירא, מי ששימש כראש אמ"ן ב[[מלחמת יום כיפור]] ונמצא כאחראי עיקרי למחדל המלחמה, לבין צבי זמיר, שהתבסס על דבריו של מרואן בהזהירו את ישראל מפני המלחמה שעומדת לפרוץ. זמיר טען כי זעירא היה מי שחשף את זהותו של מרואן לעיתונאים וסופרים ישראלים, מה שהביא לחשיפתו במצרים. אור פסק כי זעירא אכן אחראי לכך.

לדברי מקורביו של מרואן, למרות קרבתו הרבה, הן העסקית והן המשפחתית לאצולה המצרית, פסיקתו של אור גרמה לו לריחוק ממצרים. מרואן חשש מהתגובה המצרית למידע הישיר כל כך, והפסיקה אכן הביאה לגל של כתבות שליליות ומשפילות נגד מרואן בעיתונות המצרית. "הוא העריך שגורמים רשמיים במצרים עומדים מאחורי ניסיון לפגוע בו", אמרו מקורביו.

מי רצה במותו של מרואן? ממי או ממה הוא היה צריך לחשוש? מה עם מצבו הבריאותי? ואולי, אולי הוא פשוט מעד מהמרפסת.

דמותו הרבגונית של מרואן הופכת את הפרשה למסתורית הרבה יותר. נראה שהיו למרואן חברים בצמרת, אולם גם שונאים רבים. בימיו האחרונים מספרים קרוביו שהוא היה בודד למדי. עם זאת, למרות קטעי הנתונים, עדיין נותר מותו הלא טבעי של מרואן כחידה.

אשתו של אשרף, מונה עבד אל-נאצר, היא בתו של נשיא מצרים לשעבר גמאל עבד אל-נאצר לאורך השנים קירב אותו הדבר לעמדות מפתח ולמקבלי ההחלטות המצרים. ההערכות הן שהדבר סייע לו להשיג מידע רב על מצרים ולמכור אותו לישראל תמורת מיליונים. עם זאת, קיימות גם הערכות שהוא נשלח לישראל והיה בעצם סוכן כפול.

בזמן נפילתו מהמרפסת היה מרואן לבדו בדירה. בניו ונכדיו שהו במצרים. בנו הבכור גמאל נושא את שם סבו גמאל עבד אל-נאצר. הוא גם נשוי לבתו של [[עמרו מוסא]], מזכ"ל הליגה הערבית.

בחמש השנים האחרונות לא הגיע מרואן למצרים כלל, ככל הנראה כתוצאה ישירה ממאמר שפרסם העיתונאי אהרון ברגמן ב-2002 ב"ידיעות אחרונות", ובו הופיעו רמזים עבים לזהותו של סוכן בכיר של ישראל במצרים, ונכתב כי היה קרוב משפחה של נשיא מצרים נאצר. העיתונים המצריים פענחו את הרמזים, ופרסמו כי מדובר באשרף מרואן.

מאז פרסום המאמר נשאר מרואן בלונדון, פרט לביקור אחד במולדתו, לפני חודשיים. המאורע: חתונתו של גמאל מובארק, בנו של הנשיא [[חוסני מובארק]]. מרואן אשרף קיבל הזמנה אישית חמה מהנשיא המצרי, ובחר להגיע לארוע.

עיתון "א-שרק אל-אווסט" הלונדוני מציין ש"מתרבים הסיכויים שהוא התאבד, שכן מקורביו טוענים שלאחרונה התמסר לכתיבת זכרונות". קרובי משפחתו סיפרו לעיתון, כי בשנים האחרונות סבל מרואן מדכדוך מתמיד ומדיכאון, וכי הוא הרבה להתבודד". ייתכן שיש לדבר קשר לפרסומים הישראלים ולעובדה שהוא הפך מאישיות מודיעינית מצרית מקובלת לאדם שדבק בו ריגול חמור נגד מדינתו, למרות הכחשותיו.

בנוסף לכך בשנים האחרונות הוא לקה בליבו מספר פעמים ועבר סדרה של ניתוחים. רק לפני עשרה ימים הוא שב מסדרת טיפולים בארצות הברית.

אחת הפעמים האחרונות בהן נראה מרואן הייתה בביקור ניחומים בביתו של שר המשפטים הירדני לשעבר, הגר כעת בלונדון. "הוא נראה כשהוא הולך ונשען על מקל", אמרו מבקרים שהיו אז בבית.

ואם לא די בכך , אזי בשלושת השבועות האחרונים הדרדר מצבו הנפשי של מרואן, בעקבות פסק הדין של אור, שהביא לכתבות נגדו בעיתונות המצרית. אולי הוא כבר לא יכול היה לסבול את הפרסומים, אולי האיש המקורב כל כך לשלטון לא יכל להתמודד עם הידיעות על הבגידה הגדולה ביותר בהיסטוריה של מצרים.

סוכנות הידיעות המצרית הרשמית "א-שרק אל-אווסט" דיווחה שמשטרת בריטניה החלה בחקירת המקרה. לפי הדיווח, במשטרה לא ממהרים לקפוץ למסקנות קונספירטיביות וטוענים ש"אין חשד לפלילים במקרה". בהודעה הרשמית של הסקוטלנד יארד צוין בלקוניות ש"אדם בשנות השישים לחייו נפל ממרפסת ביתו, וכי גופתו הועברה למכון לרפואה משפטית".

מזכירתו של מרואן, עזה עבד אל-חאפז, אמרה לעיתון "אל-קודס אל-ערבי" הלונדוני, כי "מרואן אמור היה להשתתף בפגישת חברות השקעות הנמצאות בבעלותו". הפגישה התקיימה באולם כנסים סמוך למקום מגוריו, ומשהתמהמה מרואן להגיע התקשרו אליו עמיתיו. "הוא אמר שהוא מאחר בכמה דקות", סיפר מנהל מועצת המנהלים עיסאם עבד אל-חאפז, שהיה האחרון ששוחח איתו בטלפון.

מרואן לא הגיע ועבד אל-חאפז התקשר שוב והפעם אמר לו מרואן "שהוא לא מאמין שיוכל להגיע לפגישה". כמה רגעים לאחר מכן נראה מרואן נופל ממרפסת ביתו אל מותו. "לא ניתן לדעת אם הוא נדחף על ידי מישהו שהיה בדירה, אם הוא מעד ונפל או אם החליט להתאבד", אמרו מקורות המקורבים לפרשה.

הספקות של המקורבים ושל עדי הראיה מלווים גם את שוטרי בריטניה, את מצרים כולה ואולי אף את קהיליית המודיעין הישראלית. בינתיים, אף אחד לא יכול עדיין להסביר אם דחפו אותו, אם הוא קפץ, אם הוא מעד, ומדוע. כל אלה משאירים את מותו של מרואן, בדומה לחייו, לוט בערפל.