א', המתלוננת נגד קצב, הגישה הבוקר עתירה לבג"ץ נגד הפרקליטות, מזוז וקצב. בעתירתה, שהוגשה על ידי עורכת דינה כינרת בראשי, דורשת א' מבית המשפט שיחייב את מזוז לשמוע את עמדתה בענין עסקת הטיעון.
בעתירה נכתב כי לא' לא נמסרו מראש כל פרטים על החלטתו של מזוז לגבש עסקת טיעון עם פרקליטי קצב. "לעותרת לא נמסרה מראש ההחלטה, לא ניתן לה פנאי להתייעץ עם עורכת דינה ולא ניתן לה פנאי לבחון את ההחלטה ולגבש עמדתה בכפוף לעיון בחומר הראיות".
בתוך כך, המתלוננת "א' השנייה", שעבדה תחת קצב במשרד התיירות, הודיעה אף היא הבוקר שהיא מתנגדת לעסקת הטיעון, וכי היא אינה מוכנה לעסקה בצורה שהיא הוצעה. לדברי עורך דינה משה מרוז היא שוקלת כעת באילו צעדים תנקוט בהמשך בהתאם להחלטת הפרקליטות.
גל ביקורת ציבורית
גל ביקורת ציבורית נשמע בעקבות ההחלטה הצפויה לאשר עסקת טיעון בפרשת הנשיא קצב. מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מותחים ביקורת קשה על ההסדר, ומאשימים כי הוא מעיד ש"החוק מיושם אחרת כלפי בעלי שררה". עובדות הסיוע הביעו חשש כי אם יתקבל הסדר הטיעון, נאנסות ירתעו מלהגיש תלונה, מחשש כי מערכת החוק תבטל את תלונתן.
במרכז לסיוע הוסיפו כי על פי הסדר הטיעון, קצב שיקר בחקירתו כשאמר שדבר לא אירע, בעוד שכחלק מההסדר הוא מוכן להודות באישומים, גם אם מופחתים. לדברי, ענבר כהן מההמרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית, "על פי חוק - גם יחסים ללא הסכמה הם אונס".
"הפרקליטות חטפה פיק ברכיים"
ח"כ זהבה גלאון (מרצ-יחד) אמרה היום בתגובה לדיווחים על עסקת טיעון בפרשת קצב, כי היועץ המשפטי לממשלה הפגין "פחדנות מוסרית ונכנע ללחצים של בעלי שררה". לדבריה, את מחיר הכניעה משלמות נפגעות המין "שהוכפשו ואין להן מגן".
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), מי שהתייצבה לצד המתלוננת א' מתחילת הפרשה, הביעה תקווה כי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לא ייאשר את ההסדר, ו"ימנע פגיעה נוספת במתלוננות". לדבריה, אם יתקבל הסדר הטיעון "יתמוטט אמון הציבור במערכת החוק והמשפט, ויוכח כי אדם עם כוח וכסף יכול לשכור עורכי דין מעולים ולצאת זכאי מכל אשמה". יחימוביץ' האשימה את הפרקליטות כי נתקפה "פיק ברכיים בפני מכבש הלחצים" שהפעילו פרקליטי קצב להגיע להסדר טיעון. כך דווח בקול ישראל.
מנגד, מוטי מורל, איש יחסי הציבור של הנשיא קצב, אמר כי הסבל האישי האיום שקצב ובני משפחתו עברו הוא הרקע לעסקת הטיעון. לדבריו, התקשורת התנהגה כמו "צופה בקרב גלדיאטורים המבקשת לראות דם", במה שכינה "התמשכות הפסטיבל האכזרי ושפיכת דמו היומיומית" של קצב.