חדשות פשוטות: הבחירות ללשכת עורכי הדין

37 אלף החברים הרשומים ב[[לשכת עורכי הדין]] בישראל הופכים את ישראל לאחת המדינות המובילות במערב במספר עורכי הדין ביחס לגודל האוכלוסייה. לשכת עורכי הדין היא הגוף המאגד את כל עורכי הדין בישראל. זהו גוף סטטוטורי, כלומר כל עורך דין חייב מכוח החוק להיות חבר בלשכה על מנת לפעול כעורך דין.

הבחירות לראשות הלשכה, שיתקיימו היום, נערכות אחת לארבע שנים. כגוף משפיע ועתיר תקציבים, מתהדרת הלשכה במערכת בחירות רווית מאבקים פוליטיים ויריבויות מרות, שלא היו מביישים מערכות בחירות בסדר גודל בינוני.

אולם האמוציות המשתוללות בתוככי הלשכה נתקלות באדישות לא מבוטלת בקרב אוכלוסיית עורכי הדין. אחוזי ההצבעה במערכות הבחירות האחרונות נעו בין 20% ל-30% בלבד.

מעבר להטחת האשמות בין חלק מהמועמדים, מתמקדת מערכת הבחירות בשתי בעיות מרכזיות: ראשית, האינפלציה האדירה בכמות עורכי הדין הגורמת לתחרות קשה, מחסור בעבודה ותנאי עבודה קשים לעורכי הדין השכירים. בנוסף, מתמקדת מערכת הבחירות בשחיקה המתמשכת במעמדה של מערכת המשפט בישראל ובירידת אמון הציבור בה.

המועמדים נוקטים עמדה ביקורתית כלפי ה"אקטיביזם השיפוטי" שנוקט [[בית המשפט העליון]] מחד גיסא, ומבקרים את מעורבותו של שר המשפטים [[דניאל פרידמן]] במערכת המשפט מאידך גיסא.

ששה מועמדים מתמודדים על כס יו"ר הלשכה: איתן ארז, אילן בומבך, יורי גיא-רון, ד"ר משה וינברג, שי סגל ויראון פסטינגר. סקרים שפורסמו ביום חמישי ב"גלובס וב"דה מרקר" ממקמים את אילן בומבך ויורי גיא-רון כמובילים במירוץ. על פי הסקרים, איש מהם לא ישיג את הרוב הדרוש בסיבוב הראשון, והם יפנו להתמודדות זה בזה בסיבוב השני.

עו"ד אילן בומבך, המכהן כראש ועד מחוז תל אביב בארבע השנים האחרונות, דוגל בהדחת שופטים לא מתאימים ובקביעת תעריף שכר טרחה מינימלי. הוא תומך ביוזמת שר המשפטים פרידמן להגביל את סמכות בית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת, וביוזמה להגדיל את משקל הדרג הפוליטי בבחירת [[יועץ משפטי לממשלה]] ופרקליט מדינה. בומבך מתנגד ל"אקטיביזם השיפוטי" של [[בג"ץ]], וסבור שסוגיות ערכיות ופוליטיות צריכות לדון בעיקר בכנסת.

עו"ד יורי גיא-רון, לעומתו, מתמקד בתפקידה הערכי של הלשכה. גיא-רון, חבר הוועד המרכזי בלשכה בשמונה השנים האחרונות וחבר הוועדה לבחירת שופטים, מאמין כי יש להפוך את הלשכה לבעלת מעמד ציבורי בולט ולחלק מהשיח הציבורי. לדעתו, קביעת שכר טרחה מינימלי לא תחזיר את אמון הציבור, אלא אמירה בעניינים ערכיים – כך יצטיירו עורכי הדין כשליחי צדק ולא רודפי בצע.