שירי עצורים בגוונטאנמו: מושפלים בשלשלאות

אוניברסיטת אייווה תפרסם השנה אנתולוגיה של שירים שחוברו על ידי עצירים מגוונטאנמו והוברחו על ידם, כך מדווח ה"אינדיפנדנט". חלק מן הכותבים הם משוררים מפורסמים בארצות מוצאם, אחרים אלמונים אבל הטון הכללי דומה – ייאוש וכאב. רק שניים מכלל העצירים במחנה הועמדו לדין והשאר ממתינים בלי שיובאו בפני שופט. חלק מהשירים נחרטו על גבי כוסות קלקר ועברו מחדר לחדר, עד שהסוהרים גילו את הכוסות. בשל המחשבה שזו דרך תקשורת מקודדת, הכוסות רוסקו, אבל כמה מהן שרדו וחלק משברי השירים עליהם יפורסמו.

השירים יצאו מתחומי הכלא באופן לא שיגרתי: מרק פלקוף, פרופסור למשפטים המייצג כמה מן העצורים, קיבל מספר שירים במכתבים ששלחו לו לקוחותיו. המכתבים הוחרמו והשירים הוכרזו כסיכון ביטחוני.

ככלל, לפי עמדת משרד ההגנה האמריקאי, שירים הם מסוכנים באופן מיוחד משום שניתן להעביר באמצעותם מסרים מקודדים. לכן ממשלת ארה"ב לא מאפשרת לכל מסר כתוב לצאת מהמחנה, פרט למכתבים המועברים באמצעות הצלב האדום. חלק מהשירים שכן שרדו את הצנזורה הכבדה והאיסורים הגיעו החוצה על ידי עצירים ששוחררו וזכרו אותם בעל פה. אחרים הגיעו לעורכי דין של עצורים אחרים.

פלקוף יזם את פרסום השירים בקובץ שיוקדש ל"ידידיו מאחורי גדרות התיל". השירים מדברים על עינויים, בוז ומשאלות מוות. אחד המשוררים, ג'ומעה אל דוסארי, שהוחזק בבידוד מאז שנת 2003 ניסה להתאבד 12 פעמים. הוא כותב: "קחו את הדם שלי/ קחו את תכריכי/ ואת שאריות גופי./ צלמו תמונות של קברי, בודד/ ושלחו אותם לעולם/ לאנשי מצפון/ לאנשי ערכים ובעלי מוח בהיר/ והניחו להם לשאת את משא האשמה, לפני העולם/ על נשמה זו, החפה מפשע." דוסרי, בן ה-33 כתב ב-2005 לעורך דינו: המטרה של גוונטאנמו היא להרוס אנשים, ואני הרוס.

משורר אחר, סמי אל חאג', היה עיתונאי של אל ג'זירה שסיקר את אפגניסטן. ארה"ב האשימה אותו בהעברת כספים בעבור מורדים צ'צ'נים. בשיר המופנה לבנו מוחמד, "השפלה בשלשלאות" הוא אומר על ארה"ב: "יש להם פסלים המסמלים חירות/ ואת חופש הדעה וזה טוב ויפה./ אבל אני הסברתי להם/ שארכיטקטורה אינה צדק".

בגוונטאנמו ישנם 380 עצירים, בהם פעילי אל קאעדה ולוחמי ג'יהאד מושבעים. אחרים נחטפו ממדינות כמו אפגניסטן, פקיסטן, מצרים ואפילו מדינות אירופיות כמו גרמניה ואיטליה בגלל שמועות, ואין כל דרך למצוא הוכחות נגדם. לעתים הם משוחררים אחרי שנות מאסר ועינויים בלי שנשפטו ובלי שיפוצו בדרך כלשהי על העינויים, השנים האבודות והנזקים הגופניים.