"במשך שנים רבות היה אזורנו מושתת על עיקרון משחק סכום אפס, בו ניצחון של צד אחד אומר הפסד של צד אחר", פותחת שרת החוץ ציפי לבני את מאמרה "הבחירה בשלום" בעיתון הערבי הנפוץ "א-שרק אל-אווסט", הרואה אור בלונדון. לדבריה, "ראיה זו הביאה אמנם להקצנה של הדעות, אך אנו חייבים להכיר בכך שגם אם נגזר עלינו לחיות ביחד באותו האזור, הרי שעתידנו בהכרח תלוי זה בזה. עתידנו תלוי בשלום בינינו".
לדברי לבני, "העמדות הישראליות לא הובנו נכונה, יותר מפעם אחת. יש פער גדול בין ההתרשמות הערבית מכוונות ישראל לבין המציאות בשטח". "אי לכך", כותבת לבני, "אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו בשביל להבהיר לכם את עמדתה הישירה של מדינת ישראל".
"המטרה הבסיסית של ישראל היתה ועודנה קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית רודפת שלום. תפיסה זו עמדה בבסיס הרצון שלנו להגיע לפתרון עם הפלסטינים בנוסחת שתי מדינות לשני עמים, ישראלי ופלסטיני, החיים זה לצד זה בביטחון ובשלום, כמו גם לגבי רצוננו להביא להגשמת חזון שלום מלא וצודק עם כל שכננו".
"ישראל מחפשת פרטנר לפיוס היסטורי"
בהמשך המאמר מתייחסת לבני ישירות לפלסטינים. "איננו רוצים לשלוט על חיי הפלסטינים", היא כותבת, "אולם, הטרוריסטים הפלסטינים תוקפים את ישראל, וזה מאלץ אותנו להגן על עצמנו מפניהם. הטרוריסטים האלו לא מבינים שהם לא גורמים נזק רק לישראל אלא גם לעצמם, כפי שהוכיחו הארועים האלימים בעזה של הימים האחרונים. אותם טרוריסטים חושבים שהם מקדמים את האינטרס הפלסטיני, אך הם לא מבינים שהם ממוטטים אותו".
"האינטרס שלנו הוא ברור וידוע. אנו מחפשים אחר שותף אמיתי לשלום, שותף מתון והוגן המחוייב לשלום לפחות כמונו. אנו מוכנים להקריב הרבה בשביל להשיג את חלום השלום . ראו את היציאה שלנו מעזה. אך אנו גם צריכים לוודא היטב, לפני שנבצע עוד ויתורים כואבים ולפני שנתקדם לקראת פיוס היסטורי, שיש לנו פרטנר בצד השני שמוכן להתפייס עם ישראל".
"הפלסטינים צריכים בית לאומי"
לבני אף התייחסה באופן ישיר לסוגיית הפליטים הפלסטינים ולזכות השיבה. לדבריה, "מדינת ישראל הוקמה על מנת לענות על הצרכים הלאומיים והפיסיים של העם היהודי: לאלו שחיו בארץ הקודש, לאלו מחוצה לה, ולאלו שברחו מציפורני הנאצים, לאלו שגרו במדינות ערב ולאלו שגורשו מהן".
לדברי לבני, "כמו מה שסיפקה ישראל ליהודים, צריכה לספק גם המדינה הפלסטינית העתידית. היא צריכה להיות בית לאומי לאלה שגרים ברצועת עזה ובגדה המערבית, אבל גם לאלו שגרים בתפוצות, לאלו שסובלים במגורים במחנות פליטים ולאלו שזכויותיהם נפגעות במקום מגוריהם".
לבני מסיימת את מאמרה במשפט הבא: "עמי האזור לא יכולים להסתפק בנסיונות לבלום את הקיצונים. תחת זו צריכים עמי המזרח התיכון להיות אמיצים וחכמים ולבחור באופציית השלום".