"ההתחממות הגלובלית אשמה בטבח בדרפור"

התזה אולי נשמעת מוזרה, אבל צריך להקשיב לנימוקים: באן קי מון, מזכ"ל ה[[או"ם]] טוען שהסכסוך ב[[דרפור]], שגרם למותם של בין 200 ל-400 אלף בני אדם, נגרם על ידי ההתחממות הגלובלית. המזכ"ל מכיר את המצב בדרפור מקרוב ולדבריו שם אותו בראש סדר העדיפויות שלו. השבוע נחתם הסכם עם ממשלת סודן שיאפשר הצבת כוח של 23 אלף חיילים במקום והוא רואה בזה הישג אישי. אולם אי אפשר יהיה למנוע פריצת סכסוכים כאלה בעתיד, אם לא יינקטו צעדים להתמודד עם [[התחממות כדור הארץ]].

הסכסוך, אומר באן קי מון, החל בזמן הבצורת. לפני שני עשורים החלו להתמעט הגשמים באזור תת הסהרה. מדענים חשבו בהתחלה שזה שיבוש זמני, אבל אחר כך התברר שהתחממות האוקיאנוס ההודי שינתה את דפוסי גשמי המונסון. לפני היובש שהכה באזור, החוואים השחורים שגרו במקום קיבלו בברכה את השבטים הערבים הנודדים וחלקו אתם את המים והמרעה. כשהתחילה הבצורת, החוואים גידרו את שטחיהם מחשש שהגמלים והעדרים של השבטים הערביים יחסלו את מה שנותר בשטחים החקלאיים. לא היה עוד מספיק מזון לכולם וכך התחיל העימות.

הפתרון לטרגדיה בדרפור, אם כן, הוא מורכב. כאשר יחזרו שני מיליון הפליטים לאדמתם, לא יהיה די בבניה מחודשת של הבתים ובכוח שישמור על השלום. יהיה צורך במציאת פתרון כלכלי. מזכ"ל האו"ם אומר שהישועה יכולה לבוא מטכנולוגיות חדשות לאגירת מים ומזרעים מהונדסים גנטית שיכולים לצמוח בתנאים קשים. הקהילה הבינלאומית, אומר המזכ"ל, צריכה לסייע לבנות דרכים, לשקם את מערכת הבריאות ולבנות תשתית. אבל הבעיה הגדולה אינה בלעדית לסודן. מדינות נוספות, כמו סומליה, בורקינה פאסו וחוף השנהב סובלות ממשברים פוליטיים על רקע אקולוגי וגם בהן יהיה צריך לפעול באותן דרכים כמו בדרפור.