פוסט ציונות או פרובוקציה בשקל?

ספי קרופסקי לא קונה את האידיאולוגיה החדשה של בורג, אלא רואה בה ניסיון קאמבק של מי שנכשל בפוליטיקה הציונית

ספי קרופסקי

בליל הבחירות לראשות העבודה, בספטמבר 2001, התבשר אברום בורג שניצח את בנימין בן אליעזר בהתמודדות ביניהם לכס יושב ראש המפלגה. לאחר תקופת חוסר בהירות בזמן שלטון היחיד של ברק, נדמה היה שהמפלגה הישנונית משנה את פניה ומרעננת את שורותיה לאחר שהצליחה, שוב, לאבד את אמון הציבור בישראל. באותו השלב בורג הקרין את אותן תכונות נדרשות בכדי לתפוס את המושכות ולהנהיג את מפלגת השמאל הציונית הגדולה.

אך במקום לתפוס את הגה הפיקוד, כפי שהיה ניתן לצפות ממנהיג חדש ונבחר שלפי כל אמות המידה כוחו במותניו והקונצנזוס מאחוריו, בחר בורג להתפתל בכיסאו החדש, להרגיש לא בנוח, ולקבל את ההאשמות של מחנה פואד כי יתכן ש-51 מהקלפיות לא היו "כשרות". זאת, בלי לחקור את הדבר בעצמו, בצורה מקיפה לאחר התבססותו כיושב ראש הנבחר של אותה המפלגה.

עכשיו, 6 שנים מאוחר יותר, נדמה שבורג מנסה לעשות את התיקון העצמי הנדרש, רק באיחור קל. במקום לנסות ולעשות את דרכו בחזרה לתודעה הציבורית באלגנטיות ובחוכמה, הוא בועט וצורח בתחפושת של הגות מדינית ואידיאולוגית. במובנים רבים, זה משול למעין התאבדות פוליטית יותר מכל אקט אחר של דעה והגות סובייקטיבית ונטולת אינטרס.

זה אומנם לא חדש שאישיות ציבורית המאבדת את מעמדה תנסה לבעוט ולצרוח – הארכיון יוכיח שרוב הדמויות הציבוריות מונהגות על ידי האגו המטופח – ותנסה להפגין שרירים בעת משבר. אבל התנהגותו של בורג, על הצהרותיו הפוסט ציוניות של הימים האחרונים, משולות יותר להתנהגות פאסיב אגרסיב מצויה יותר מכל דבר אחר: לשתוק כשצריך לדבר, ולדבר כשצריך לשתוק.

שלא תבינו לא נכון: זה טוב ויפה לשחרר הצהרות פוסט ציוניות מדי פעם. היכולת לבצע בדק בית פנימי בתוך החצר האחורית והמלוכלכת של המדינה שלנו, במיוחד בעידן הווינוגרד, היא כמנגינה נוגה לאוזניים ערלות. במקרה הזה - אוזניהם של אולמרט ושותפיו. אבל במקרה הזה בורג לא באמת מעוניין בדעות שיש בהן טעם. הוא מנסה לעורר פרובוקציה רק לשם הפרובוקציה, מסיבות פרגמטיות השמורות איתו בלבד.

יש לרענן איפוא את זכרונו של בורג. אם נשתמש במילים שלו, הרי הוא עצמו לקח חלק באותו מפעל ציוני שהוא כרגע מבקר. ולא, לא לרגע בודד שלאחריו שפיותו חזרה במהירות אל מחשבותיו החתרניות והפוסט ציוניות: בורג ביסס קריירה שלמה ונאותה, לפרקים, על גבי אותה מסגרת ציונית ובזויה לדבריו.

מכאן שההתקוממות לדבריו של בורג מגיעה לא בעקבות התוכן, אלא מכיוון שהוא מבקש רק זעזוע לשם הזעזוע. ברגע שעשה זאת, אזי רעיונותיו פסולים. ערב הסיבוב השני להנהגת אותה המפלגה שבורג אמור היה לעמוד בראשה החל מאותו לילה לפני שש שנים, (ולא ניתן לדעת מה היה מביא יום אם היה עושה את מה שהיה צריך לעשות – לבסס את שלטונו באותה המפלגה), הוא כנראה יצטרך לחפש את כותרותיו במקום אחר. אגב דבריו, לשם כך הוא יוכל להשתמש בדרכונו הזר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully