קצת היסטוריה: הארגון נולד בעקבות משבר הנפט והמיתון העולמי ב-1974. ארה"ב וצרפת היו הפעילות המרכזיות ביצירת קבוצת עבודה שכללה את שתיהן, בריטניה, מערב גרמניה, יפן ואיטליה. מנהיגי המדינות הסכימו ביניהן לקיים פגישה שנתית וכינו את עצמן "G6". נשיא ארה"ב צירף את קנדה וכך נוצרה הג'י-7. אחרי המלחמה הקרה, ביוזמת ביל קלינטון נוספה רוסיה כחברה מלאה בשנת 1997. עובדת היות רוסיה חברה בפורום זוכה מדי פעם לביקורת, בשל הפסקת הרפורמות הדמוקרטיות על ידי הנשיא הנוכחי ולדימיר פוטין.
אוכלוסיית הארצות החברות בפורום מהווה 14 אחוז מאוכלוסיית העולם כולו. לעומת זאת, הן מהוות 65 אחוז מכלכלת העולם. אולם השיקולים להכללה של מדינות בפורום אינם רק כלכליים. סין והודו יכלו להיות חברות, מבחינת כוחן הכלכלי. לפי נתוני הבנק העולמי, ספרד החליפה את רוסיה כמדינה השמינית בעולם מבחינת גודל כלכלתה, כך ששיקולים פוליטיים משחקים תפקיד חשוב בהרכב ובהחלטות הגוף.
השנה נערכת הוועידה ברוסטוק שבגרמניה. אנקדוטה אחת ביחס למקום: יש שמועות שאתר הנופש בו יתארחו שועי עולם, הייליגנדאם, היה שייך ליהודי ונגזל ממנו על ידי השלטון הנאצי.
בשביל מה זה טוב?
לכאורה, פורום ה-G8 נועד לעסוק בענייני מדיניות גלובלית: עוני, איכות סביבה, מלחמה בטרור וכיוצא בזה. על סדר יומו של הארגון עלו במהלך השנים נושאים כגון סיוע לאפריקה, ההתחממות הגלובלית, יוזמות כמו הקמת מאגר מידע בינלאומי על פדופילים וכיוצא בזה. עניינים אזוריים כמו המצב בסודן, העימות עם אירן וצפון קוריאה והשלום במזרח התיכון גם הם תופסים מקום בוועידה הנוכחית, למשל. מעל לכל נמצאים תמיד ענייני הכלכלה העולמית. הגוף עוסק הרבה בסחר חופשי ובהסכמי יבוא וייצוא בין השותפות בפורום למדינות אחרות.
הוועידה הנוכחית, על פי סדר יומה המוצהר, תתמקד בהתחממות הגלובלית. אנגלה מרקל, המארחת שהיא גם הנשיאה התורנית של הפורום, תנסה לשכנע להגביל את פליטת גזי החממה ולקבוע מכסות מחייבות. נושא אחר במוקד הדיונים יהיה הניסיון לגרום לחברות לעמוד בהבטחות להגדיל משמעותית את הסיוע לאפריקה, הסכמה שהושגה כבר לפני שנתיים ועל פי הטענה לא מומשה.
יידונו גם שלל נושאים אחרים, כמו מתן עצמאות לחבל קוסובו, אבל כתמיד, העניינים בצד הוועידה הם החשובים. מצב היחסים בין המערב לרוסיה, על רקע הכוונה האמריקאית להציב מערכות הגנה נגד טילים במזרח אירופה, יתפוס נפח רב בפגישות הבלתי פורמליות. מתח קיים גם בין בריטניה לרוסיה, על רקע הסירוב הרוסי להסגיר את החשוד ברצח אנדריי ליטביננקו. בוש ובלייר שניהם מתכוונים לערוך שיחות "מלב אל לב" עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
ביקורת ומחאה נגד הגלובליזציה
סדר היום של ה-G8 מוצג כרצף של כוונות לתרום לרווחת העולם, אולם לא כך רואים את זה ארגוני איכות הסביבה, ארגוני הסחר ההוגן וגופי השמאל המתנגדים לגלובליזציה. גופים אלה טוענים שה-G8 הוא הכסות המכובדת לבנק העולמי ולקרן המטבע העולמית. המטרה של הגופים הללו היא לאפשר ייצוא למדינות העולם השלישי תוך חסימה של יבוא מהן. הדרישות של החברות ב-G8 ממדינות מתפתחות, כדי לשתף איתן פעולה מבחינה כלכלית היא הורדת מכסים, הפרטה מסיבית ומניעת חקיקה חברתית.
היבטים אחרים של הגלובליזציה הם למשל העברת הזיהום לשטחן של מדינות מתפתחות, במקום מניעתו. ארגונים ירוקים ושמאליים אומרים שהמדינות החזקות לא מיישמות את ההחלטות הירוקות, לא ממשות את הבטחותיהן לעולם השלישי ולמעשה, הפורום המעונב עוסק בעיקר במקסימיזציה של הרווחים האפשריים של המדינות המתועשות.
מסיבות אלה משמשים מפגשי ה-G8 תמיד הזדמנות למחאה, שלא פעם גולשת לאלימות. זכורה במיוחד הפסגה בגנואה שבאיטליה, בה נהרג מאש המשטרה פעיל השמאל קרלו ג'וליאני, ונפצעו 100 בני אדם. בסוף השבוע לשעבר היו התנגשויות קשות בין המשטרה ל"בלוק השחור", הגרעין הקשה של מתנגדי הפסגה, בהן נפצעו מאות מפגינים. בחלק מהדיווחים נמסר גם על 1,000 פצועים, שוטרים ומפגינים, ביניהם 20 פצועים קשה.