מתפקדי העבודה בחרו אתמול יו"ר חדש, שינהיג את המפלגה בשנים הקרובות. ההתמודדות עוררה עניין מוגבל במפלגה עצמה ובציבור בכלל, אך עתה צפוי אחד מהשניים - בנימין בן אליעזר או אברהם בורג - להנהיג את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
בנימין בן אליעזר: היו"ר המזרחי הראשון
בנימין ("פואד") בן אליעזר נולד בעיראק ב-1936, ועלה לארץ בשנת 1950. כארבע שנים מאוחר יותר החלו את שירותו הצבאי, אותו סיים בשנת 1982 בדרגת תת-אלוף. ב-1983 חזר לשירות צבאי כמתאם הפעולות בשטחים.
בשנת 1984 נבחר בן אליעזר לכנסת ברשימת "יחד" של עזר ויצמן. באותה שנה הצטרף עם תנועתו למפלגת העבודה ונבחר מטעמה לכנסת ה-12 בשנת 1988 (במסגרת "המערך"). בשנת 1992 מונה על ידי ראש הממשלה הנבחר, יצחק רבין, לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון. לבן אליעזר, המכונה "פואד" בפי חבריו, הוענק באותה התקופה הכינוי "בולדוזר" שהוצמד עד אז לאריאל שרון. בשנת 1994 נשלח על ידי רבין לטוניס, והיה לשר הישראלי הראשון להיפגש לשיחה רשמית עם יו"ר אש"ף, יאסר ערפאת.
לאחר עלייתו של בנימין נתניהו לשלטון, חזר בן אליעזר לכהן כחבר כנסת מהשורה, ונחשב לאחד מראשי מחנהו של אהוד ברק במפלגה. בממשלה שהקים לאחר הבחירות בשנת 1999, מינה ברק את בן אליעזר לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר התקשורת. לקראת תום כהונת ממשלת ברק, הודיע בן אליעזר כי יהיה בין המתמודדים על ראשות מפלגת העבודה, אם ברק יפרוש. לאחר הקמת ממשלת האחדות הלאומית של שרון במרץ השנה, מונה לתפקיד שר הביטחון.
בן אליעזר, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בראשון לציון. השכלתו תיכונית, והוא בוגר בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל והמכללה לבטחון לאומי. בן אליעזר דובר שלוש שפות עברית, ערבית ואנגלית. במועמדותו לראשות המפלגה תמכו במוצהר רק שני חברי כנסת.
בן אליעזר הבטיח לבוחרים "לעשות את העבודה". אם ייבחר, יהיה בן אליעזר המזרחי הראשון לעמוד בראש המפלגה.
אברהם בורג: היו"ר הדתי הראשון
אברהם ("אברום") בורג נולד בישראל ב-1955. לאחר שהשתחרר מצה"ל בדרגת סגן, החל בלימודים לתואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים אותם. בתחילת שנות השמונים היה מראשי תנועת "שלום עכשיו", שעמדה בראש המאבק הציבורי נגד מלחמת לבנון. ב-1985 מינה אותו ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, ליועצו לענייני יהדות התפוצות.
ב-1988 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה ("המערך" דאז) וב-1992 זכה בפריימריס במקום הראשון ברשימת העבודה לכנסת, לאחר יו"ר העבודה, יצחק רבין ז"ל. בורג, שלא מונה על ידי רבין לתפקיד שר בממשלתו, החל לכהן כיו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. ב-1995 פרש מהכנסת על רקע סירובו של רבין למנותו לשר ונבחר לעמוד בראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ופרש מהכנסת.
ב-1999 שב לזירה הפרלמנטרית. על אף מיקומו הגבוה בבחירות המקדימות במפלגה (מקום רביעי בפריימריס, מקום שישי ברשימת העבודה), החליט אהוד ברק, שניצח בבחירות שהתקיימו באותה שנה, שלא למנותו לתפקיד שר, ולא לתמוך גם במועמדותו לתפקיד יו"ר הכנסת. למרות זאת, הצליח בורג לזכות בהתמודדות הפנימית במפלגה על מועמדות לתפקיד מול ח"כ שלום שמחון, ולהתמנות ליו"ר הכנסת. לאחר תבוסתו של ברק בבחירות מול אריאל שרון בפברואר השנה, הציג בורג את מועמדותו לראשות מפלגת העבודה. במקביל, הביע את התנגדותו להצטרפות המפלגה לממשלת האחדות של שרון.
בורג, נשוי ואב לשישה, מתגורר ביישוב נטף. הוא דובר שלוש שפות עברית, אנגלית וצרפתית. במועמדותו לראשות המפלגה תמכו במוצהר כמעט מחצית מחברי הכנסת של העבודה.
בורג הבטיח לבוחרים "תקווה לעבודה, תקווה לישראל". אם ייבחר, יהיה בורג חובש הכיפה הראשון לעמוד בראש המפלגה.