נצחון או כשלון - ד"ר מיכאל אורן

נצחון, חד וחלק. קודם כל, בעצם העובדה שישראל לא הושמדה, כפי שכמעט קרה שש שנים מאוחר יותר. במלחמה התקבלו הרבה החלטות נבונות, אבל גם היה לנו מזל, שהוא גורם קריטי במלחמות.

המלחמה היא נצחון משום שהיא איפשרה לנו ליצור ברית היסטורית עם ארצות הברית, ולהחליש את השפעתם של הסובייטים במזרח התיכון. ששת הימים גם הובילה להסכמי השלום עם ירדן ומצרים ולשקט יחסי בגבול הסורי.

בטווח הארוך יותר, יש חשיבות עליונה, רוחנית והיסטורית, לאיחוד ירושלים, בעיקר מבחינת הקשר עם המקומות הקדושים. עד אז ישראל לא התמקדה בארץ ישראל של התורה. דיברו על חיפה, אשדוד ואשקלון – כל הערים הפיניקיות. ששת הימים הביאה למפגש בין עם ישראל לארץ ישראל המקראית – יריחו, חברון, שילה (תל אביב, מה לעשות, לא מוזכרת בתנ"ך). הדבר השפיע לא רק על בניית ההתנחלויות אלא על אופיה של ישראל בכלל.

בעקבות המלחמה השתנה גם הקשר של ישראל עם התפוצות, והפך למושתת על הציונות. באופן אישי אני יכול להעיד שארגונים יהודיים אמריקנים הפכו לציונים רק בזכות המלחמה. לפני המלחמה ישראל נחשבה למדינה קטנה ומסכנה במזרח התיכון. אחרי המלחמה הפכנו לאימפריה בעיני התפוצות והדבר הביא הן לעליה משמעותית בזרם התרומות והן בעליה של האנשים. למלחמת ששת הימים ניתן לייחס גם השפעה האדירה על יצירת תנועת השחרור של יהודי ברית המועצות.

מצד שני, אין ספק שלכל ניצחון יש גם השלכות פחות חיוביות. המלחמה הביאה להסתבכויות ניכרות, בעיקר עם העם הפלסטיני המחוזק. הבעיה העיקרית שנוצרה בעקבות המלחמה היא הפילוג בעם לגבי עתיד השטחים. גם ההתלהמות שנוצרה סביב המלחמה תרמה במידה מסוימת לפרוץ מלחמת יום הכיפורים והאינתיפאדות.

* דוקטור מיכאל אורן הוא עמית מחקר בכיר במרכז שלם ומחבר הספר "שישה ימים של מלחמה".