תמיד היא אמרה לו 'שמיניות באוויר. שמיניות באוויר זה לא רק דליק וטוליפ'. שנים ששי גולדן חולם בלילות איך הוא ממולל את תלתליה לכדי אבק בציפורניו. עדי הימלבלוי, הימממלבלללוי, היה אומר בשנתו הנודדת. בבקרים היה מתעורר כשמכנסי הפיג'מה שלו תלויים בגובה עיניו, על זרבובית אימתנית. אחר כך היה חושב על גברים עירומים, זקפתו הייתה יורדת והיה יכול לנשום לרווחה. כל בלונדינית עם תחת שהייתה עוברת ברחוב, הייתה זוכה להתפשט וללהטט בפונפונים מול עיניו הבוחנות. כל פלאק כזה של הרוח בשיערן של ההימלבלויות היה מחזיר אותו הביתה. וזה רק הפרומו.
גולדן רטריבר
עונת הציד נפתחה. גולדן היה עומד מתחת בית הוריה בחולון ונושם באפו ריח גופות מתחככות. עדי הימלבלוי, הימממלבלללוי, הוא היה קונה במכולת וגם חפיסת סיגריות, לא יקרה מדי וגם לא מנקרת עיניים. היה רוצה להמיר את האובך בענני תקשורת בינו לבינה. עדיף פעילות גופנית. עדיף עם זיעה. עדיף זיעה שלה. 'שי גולדן רטריבר' סימן שבילים בין אדי המקלחת על המראה והפגין שרירי חזה מרשימים ביותר.
גולדן שאוור
באותו יום גולדן אזר אומץ. אחרי יומיים ניגבו ביחד מלח מתחתית קופסת פופקורן בינוני, כשהם מסונוורים מפריימים קולנועיים בהם טוני סופרנו שוחט את כרמלה. עדי הימלבלוי, הימממלבלללוי, הוא רעד. ביום השלישי הם נכנסו ביחד לחדר הזבל של בית אקראי והתקלחו תחת הברז שראה עד היום בעיקר פחים וחתולים ובאותו ערב התמזל מזלו לצפות בהם מטילים את מימיהם אחד על ירכי השני.
גולדן גייט
אחרי חודשיים סיפרה לו שהיא נשואה. וגם בהריון. - ממי? - ממך. - בטוחה? - כמו שאני בטוחה בנו. - חלף עם הרוח? - לא, אני המצאתי. - אבל אולי... - לא שכבתי אתו כבר שנתיים.
זה הדליק את גולדן. הוא עשה אותה באותו רגע פעמיים. עדי הימלבלוי, הימממלבלללוי. היא גמרה רק בפעם השנייה. הוא רצה אותה רק לעצמו. אחרי שמונה חודשים זה נולד.
- את יכולה להוציא ממנו גייט? - מה?! - גייט, מבעלך. - מה?! - גייט. - גט?! - גייט. - גייט?!. וכן הלאה. הוא הבין שזה לא יילך ביניהם.