הסיבוב השני של הבחירות על ראשות מפלגת העבודה, שהפכה לקרב ראש בראש בין אהוד ברק לעמי אילון, מחדד את הצורך להחליט מי משניהם עדיף. האם ברק המנוסה יותר פוליטית, שבאמתחתו כישלונות לצד הישגים? או שמא אילון, מועמד שנהנה מתדמית נקיה וישרה, אך נעדר ניסיון פוליטי עמוק?
העיתון א-שרק אל-אווסט, הרואה אור בלונדון, נכנס לקלחת הזו. העיתון, אחד החשובים בעולם הערבי, יצא במאמר פרשנות בו נטען ששובו של ברק לראשות מפלגת העבודה הוא התקווה של הערבים לשלום. המאמר, המופיע בראש עמוד החדשות, נכתב על ידי הפרשן הפוליטי הבכיר של העיתון, ד"ר עבד אל-רחמן אל-ראשד. "האם ישוב ברק?" היא כותרתו.
"כשעזב ברק את משרת ראשות הממשלה בשנת 2001", כותב אל-ראשד, "ירד המסך על החלום הפלסטיני למדינה... מאז ידעו שטחי הרשות רק אנרכיה, שרק הלכה וגדלה, הלכה והסתבכה". לדבריו, "חשיבותו של ברק היא בכך שהוא היה היחיד שנרתם לקיומו של משא ומתן רציני למען שלום לישראל ולמען מדינה חופשית לפלסטינים על קווי 67'. הייתה זו הפעם היחידה שבה הרגישו הפלסטינים והערבים שהדרך לסיום הסכסוך ההיסטורי קצרה מתמיד".
"ערפאת הכשיל את השלום"
אל-ראשד מגדיל לעשות, וטוען שהאשם בכך שישראל והרשות הפלסטינית לא חתמו על הסכם שלום הוא הנשיא הפלסטיני לשעבר [[יאסר ערפאת]]. "פרוייקט השלום נכשל כי ערפאת בחר ב'לא' במקום לבחור ב'כן'. ערפאת חשב שההצעה תישאר בעינה, אבל הוא טעה. מה שקרה בפועל זה שהסירוב הפלסטיני הוביל לבחירה הישראלית באריאל שרון. בכך הוכח שערפאת טעה, כי חלון ההזדמנויות שהיה לו נסגר.
"כעת ברק על סף חזרה לראשות מפלגת העבודה, ואולי הוא אף ישוב להנהיג את מדינת ישראל", כותב אל-ראשד, "מדינה שהפכה לחסרת מנהיגות". לדבריו, "ראש הממשלה המכהן אהוד אולמרט הוא חולה פוליטית, שהחליף את ראש הממשלה הקודם, אריאל שרון, שהוא חולה במיטה... על רקע זה יש חשיבות רבה לחזרתו של ברק להנהגה הישראלית".
אל-ראשד חותם את הטור שלו בהערכה ש"יש סיכוי להגשמת חזונו של ברק אם לוקחים בחשבון שמדינות ערב ממשיכות להחזיק ביוזמת השלום המקיפה והנרחבת ביותר לפתרון כל הבעיות... בדיוק כמו שעשה ברק לפני שש שנים".